אסטרטגיית קישורים פנימיים: התוכנית המקצועית, מדפי עדיפות ועד אתרים רב לשוניים

שאלון קצר

איזו דרך למצוא לקוחות אונליין מתאימה לכם הכי טוב?

שאלה 1 מתוך 425%

איך הלקוחות שלכם מוצאים עסקים כמו שלכם?

הם מחפשים ב-Google או שואלים את ChatGPTהם מגלים אותם ברשתות החברתיותמישהו ממליץ עליהם

המדריך הזה הולך רחוק מההגדרה. אם אתם צריכים רק את יסודות הקישור הפנימי, קראו קודם את ההגדרה של קישורים פנימיים. כאן אנחנו עוסקים בתוכנית עצמה: איך ערך הקישורים זורם באתר, איך בוחרים את הדפים שראויים לו, שלושת מודלי הקישור העיקריים עם היתרונות והחסרונות שלהם, שיטת עבודה צעד אחר צעד, המספרים שכדאי לעקוב אחריהם והטעויות ששוחקות דירוג בשקט, כולל אלה הייחודיות לאתרים רב לשוניים.

מהי אסטרטגיית קישורים פנימיים (ומה היא לא)

רוב האתרים מוסיפים קישורים פנימיים מאמר אחרי מאמר: כותב נזכר בפוסט ישן ומקשר אליו. זו טקטיקה. אסטרטגיה עובדת בכיוון ההפוך. קודם מחליטים לאן רוצים שהסמכות תגיע, ואז כל קישור חדש משרת את המטרה הזו.

אסטרטגיה אמיתית עונה בכתב על ארבע שאלות:

1. אילו דפים הכי חשובים לעסק וצריכים הכי הרבה קישורים פנימיים?
2. אילו דפים שייכים יחד לפי נושא, ואיך הם מקשרים זה לזה?
3. איזה טקסט עוגן מצביע לכל דף חשוב, ואילו עוגנים אסורים?
4. איזה מודל קישור האתר מאמץ, כדי שכל עורך וכל תבנית יפעלו באותה לוגיקה?

למה מנועי חיפוש מתייחסים לקישורים פנימיים

קישורים פנימיים ממלאים שלוש משימות בו זמנית. הם מאפשרים לסורקים לגלות דפים. הם מעבירים חלק מהסמכות (זו הלוגיקה שמאחורי PageRank). והעוגנים והטקסט שסביבם מספרים לגוגל על מה הדף היעד. התיעוד של גוגל על קישורים שניתנים לסריקה אומר זאת במפורש: "לכל דף שחשוב לכם צריך להיות קישור מדף אחר אחד לפחות באתר שלכם". אותו עמוד מוסיף שאין מספר אידיאלי של קישורים בדף.

מנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית נשענים על אותם אותות. הסורקים שלהם עוקבים אחרי קישורים כדי למצוא דפים, ודף שקבור שישה קליקים בעומק כמעט לא נשלף, ולכן כמעט לא מצוטט. מבנה פנימי נקי עוזר גם לגוגל וגם למנועי התשובות.

מה הנתונים אומרים

המחקר הציבורי הגדול ביותר בנושא הוא של סיירוס שפרד ב-Zyppy (עודכן ב-23 בפברואר 2026). הוא ניתח 23 מיליון קישורים פנימיים ב-1800 אתרים והשווה אותם לקליקים ב-Search Console. זה מחקר מתאם, ולכן קראו אותו ככיוון ולא כחוק. הכיוון בכל זאת ברור.

שני ממצאים נוספים חשובים לתוכנית שלכם. התנועה הפסיקה לעלות אחרי כ-45 עד 50 קישורים, ככל הנראה כי הקישורים העודפים היו קישורי תפריט בכל הדפים שהצביעו על דפים חלשים. ומגוון העוגנים שמצביעים לדף היה מתואם חזק עם יותר קליקים. את המחקר המלא עם הגרפים אפשר לקרוא במחקר הקישורים הפנימיים של Zyppy.

איך ערך הקישורים באמת זורם באתר

לפני שמתכננים צריך מודל מנטלי של זרימת הערך. בפשטות: לכל דף יש כמות מסוימת של סמכות (מקישורים חיצוניים ומהקישורים הפנימיים שהוא מקבל). הוא מחלק את הסמכות הזו בין הקישורים שהוא מכיל. קישור בגוף הטקסט, שסביר שילחצו עליו, שווה יותר מקישור חבוי בכותרת תחתונה. זה רעיון ה"גולש הסביר" שמתואר בפטנט של גוגל: לא כל הקישורים נשקלים באותו משקל.

עומק קליקים

עומק קליקים הוא מספר הקליקים מהדף הראשי אל דף. בדרך כלל הדף הראשי מחזיק את מירב הסמכות, ולכן כל רמה נוספת מדללת את מה שמגיע אל הדף. כלל נפוץ הוא להשאיר דפים חשובים בטווח של שלושה קליקים. העומק משפיע גם על תדירות הסריקה: באתרים גדולים עם תקציב סריקה הדוק, דפים עמוקים מבוקרים בתדירות נמוכה יותר ומתעדכנים באינדקס מאוחר יותר.

חמשת סוגי הקישורים הפנימיים

לא לכל קישור יש אותו תפקיד. האסטרטגיה שלכם צריכה לקבוע למה משמש כל סוג.

סוג קישור	היכן הוא נמצא	תפקיד עיקרי	משקל כאות	מה צריך להחליט
קישור הקשרי	בתוך גוף הטקסט	להעביר רלוונטיות וסמכות בין דפים קשורים	גבוה: מוקף בטקסט נושאי, סביר שילחצו עליו	אילו דפים מקשרים לאן, ובאיזה עוגן
תפריט ראשי	תפריט עליון, בכל דף	לתת לחלקים העליונים קישור מכל כתובת	בינוני: בכל האתר אבל עם מעט הקשר	רק 5 עד 9 חלקים עליונים, אף פעם לא דפי זנב ארוך
פירורי לחם (Breadcrumb)	מעל הכותרת	לדחוף ערך למעלה אל הקטגוריות האב ולהראות את ההיררכיה	בינוני: מובנה ועם עוגנים עקביים	לוגיקת המסלול והסימון BreadcrumbList
בלוק תוכן קשור	סוף מאמר או דף מוצר	לחבר דפים אחים באשכול	בינוני: אפשר לאוטומט	כללים: קודם אותו אשכול, אחר כך אשכולות שכנים
כותרת תחתונה	תחתית כל דף	משפטי, יצירת קשר, כמה דפים מרכזיים	נמוך: גוגל מפחית משקל לטקסט חוזר	להשאיר קצרה, להימנע מ-80 קישורי מילות מפתח

המסקנה המעשית: כשרוצים לחזק דף, קישורים הקשריים מדפים חזקים וקשורים הם הידית הראשונה. קישורי תפריט הם השנייה, והם משאב נדיר.

עמוד תווך 1: בחרו את דפי העדיפות

אסטרטגיה מתחילה ברשימה קצרה. אם כל דף הוא עדיפות, אין עדיפות. אתם רוצים 10 עד 30 דפים בכל חלק באתר שיקבלו את עיקר הקישורים הפנימיים: הדפים שמוכרים, הדפים שכבר מדורגים קרוב לצמרת, והמדריכים שתומכים בהם.

איפה למצוא אותם

הצליבו שלושה מקורות:

• ערך עסקי: דפי מוצר, שירות, מחירים והדגמה. אלה הדפים שרוצים שאנשים ינחתו עליהם.
• Search Console: שאילתות שמדורגות במקומות 4 עד 20 עם חשיפות אמיתיות. לפעמים כמה קישורים פנימיים חזקים מספיקים כדי להזיז דף ממקום 8 למקום 4. סננו את דוח הביצועים לפי דף, מיינו לפי חשיפות ושמרו דפים עם מיקום ממוצע בין 4 ל-20.
• קישורים נכנסים: דפים שמקבלים הרבה קישורים חיצוניים. הם מחזיקים סמכות שאפשר לחלק מחדש לדפים שצריכים אותה. דף עם 40 דומיינים מפנים וללא קישורים הקשריים יוצאים הוא פוטנציאל מבוזבז.

תנו לכל דף עדיפות תפקיד ויעד

לכל דף ברשימה כתבו בתוכנית שלושה דברים: השאילתה המרכזית שהוא מכוון אליה, האשכול שאליו הוא שייך, ויעד למספר קישורים הקשריים נכנסים. טבלת פתיחה סבירה: דפי המרה ומדריכי עמוד תווך עם 10 קישורים הקשריים ייחודיים או יותר, מאמרי אשכול עם 3 עד 8, דפי שירות עם 0 עד 2. אלה יעדי עבודה, לא כללים של גוגל. התאימו אותם לגודל האתר: באתר של 60 דפים אי אפשר לתת 15 קישורים ל-20 דפים.

הדפים שמשמשים עוגנים של האתר נקראים לעיתים תוכן אבן פינה. המדריך שלנו על תוכן אבן פינה מסביר איך לבחור וכתוב אותם כך שיצדיקו את הקישורים שאתם שולחים אליהם.

עמוד תווך 2: בנו אשכולות נושאים

עמוד התווך השני מקבץ דפים לפי נושא. אשכול הוא דף עמוד תווך שמכסה נושא רחב, מוקף במאמרים צרים יותר שכל אחד עונה על שאלה ספציפית. דף עמוד התווך והמאמרים מקשרים זה לזה. התוצאה: גוגל רואה גוש דפים שמכסה נושא לעומק, וזה בונה סמכות נושאית, וכל דף מעביר רלוונטיות לשכניו.

כללי הקישור בתוך אשכול

• מעמוד התווך למאמרים: קישור הקשרי אחד לכל מאמר, בקטע שמציג את תת הנושא שלו.
• ממאמרים לעמוד התווך: קישור אחד, מוקדם בטקסט, עם עוגן קרוב לשאילתה המרכזית של עמוד התווך.
• ממאמר למאמר: רק כשהקורא באמת צריך את הדף השני כצעד הבא. שני קישורים או שלושה לאחים לכל מאמר די והותר.
• בין אשכולות: מותר, אבל מכוון, ממשפט שמגשר בין שני הנושאים.

קיבוץ שאילתות לפי תוצאות גוגל משותפות הוא לב קיבוץ מילות מפתח, ומודל עמוד התווך והלוויינים מפורט במדריך שלנו על אשכולות נושאים ודפי עמוד תווך. אם אתם רוצים שהמפה תיווצר בשבילכם, מחולל אשכולות הנושאים של Sorank מקבץ מילות מפתח לאשכולות ומסמן חפיפות שיגרמו לקניבליזציה.

עמוד תווך 3: קבעו כללים לטקסט העוגן

העוגן הוא הטקסט הלחיץ של קישור. גוגל קורא אותו כתיאור קצר של דף היעד. התיעוד שלו מבקש עוגנים "תיאוריים, תמציתיים במידה סבירה, ורלוונטיים" גם לדף שהם נמצאים בו וגם לדף שהם מצביעים אליו, ומזהיר מפני טקסט גנרי כמו "לחצו כאן" ומפני דחיסת מילות מפתח.

הכללים שכדאי לכתוב

1. עוגן ראשי אחד לכל דף עדיפות, קרוב לשאילתת היעד שלו, בשימוש בחלק מהקישורים (לא בכולם).
2. וריאציות סביבו: התאמות חלקיות, מילים נרדפות, שאלות, כותרת הדף. נתוני Zyppy קושרים מגוון עוגנים עם יותר קליקים.
3. לעולם לא אותו עוגן לשני דפים שונים. אם "ביקורת קישורים פנימיים" מצביע לדף A במאמר אחד ולדף B במאמר אחר, אתם אומרים לגוגל ששני הדפים עונים על אותה שאילתה. זו דרך ישירה לקניבליזציה של מילות מפתח.
4. בלי עוגנים גנריים בקישורים הקשריים: "כאן", "המאמר הזה", "קראו עוד".
5. עוגנים שנקראים טוב גם לבד. גוגל מציע מבחן פשוט: קראו את העוגן לבדו. אם הוא לא מספר על מה דף היעד, כתבו אותו מחדש.

בקוד ההבדל נראה כך. הדוגמה האחרונה חשובה לקישורי תמונה: גוגל משתמש בתכונת alt כטקסט עוגן.

<!-- Weak: generic anchor, no context -->
<p>To learn more, <a href="/he/blog-geo-seo/site-architecture-seo">click here</a>.</p>

<!-- Strong: descriptive anchor inside a relevant sentence -->
<p>Pages buried too deep get crawled less often, so check
your <a href="/he/blog-geo-seo/site-architecture-seo">crawl depth by directory</a> first.</p>

<!-- Image link: the alt text becomes the anchor -->
<a href="/he/pricing"><img src="/img/plans.png" alt="Sorank pricing plans"></a>

לרשימה מלאה של סוגי עוגנים (מדויק, חלקי, מותג, כתובת חשופה, גנרי), ראו המדריך שלנו על טקסט עוגן.

שלוש אסטרטגיות הקישור הפנימי בהשוואה

אחרי שהגדרתם את עמודי התווך, בוחרים איך הדפים מתחברים. יש שלושה מודלים עיקריים. רוב האתרים האמיתיים משלבים ביניהם, אבל אחד צריך להוביל, אחרת כל עורך פועל לפי לוגיקה אחרת.

1. אסטרטגיית "ויקיפדיה": מקשרים כל דף קשור

העיקרון. בכל פעם שדף מזכיר מושג שיש לו דף משלו, הוא מקשר אליו. הקישורים הולכים לכל הכיוונים בין כל הדפים הקרובים, כמו בוויקיפדיה, שבה ערך יכול להכיל מאות קישורים פנימיים.

מתי להשתמש. בסיסי ידע גדולים, מילונים, תיעוד, אתרי מדיה, וכל אתר שבו קוראים קופצים ממושג למושג.

יתרונות. עומק קליקים נמוך מאוד, גילוי מהיר של דפים חדשים, הרבה וריאציות עוגן, מצוין לקוראים שחוקרים. קל ליישום: אם למונח יש דף, מקשרים אליו.

מגבלות. הסמכות מתפזרת באופן שווה, ולכן אי אפשר לדחוף כמה דפי עדיפות. באתר קטן עם מעט סמכות הדילול פוגע. גבולות הנושאים מיטשטשים, ולכן גוגל מקבל אות חלש יותר על מה כל חלק מכסה.

דוגמה. ערך במילון על "תקציב סריקה" מקשר לערכים "סריקה", "robots.txt", "מפת אתר", "קבצי לוג" ו"שגיאות שרת" בפסקאות הראשונות, וכל אחד מהדפים האלה מקשר חזרה.

2. הפקעת הסמנטית: דפי אם, בת ואחות

העיקרון. בצרפת הוסיף אותה לופן לורן בורלי בשם "cocon sémantique", והפקעת מארגנת דפים בהיררכיה קפדנית שנבנית מכוונת חיפוש. דף אם מכסה כוונה רחבה. דפי בת מכסים כוונות צרות יותר מתחתיו. דפים באותה רמה הם אחיות. לקישורים יש כללים מדויקים: האם מקשרת לכל בנותיה; כל בת מקשרת למעלה אל אמה; בת מקשרת לאחיותיה רק כשהנושא זורם באופן טבעי; ושום דבר לא מקשר אל מחוץ לפקעת אלא דרך הדף העליון.

מתי להשתמש. בנישות תחרותיות שבהן סמכות נושאית עושה את ההבדל, באתרים שבונים מאפס, בחלקים שאפשר לתכנן במלואם לפני הכתיבה.

יתרונות. אות הרלוונטיות החזק ביותר מבין השלושה. הסמכות מתרכזת היכן שרוצים, כי הקישורים מטפסים חזרה אל דף האם. לכל דף יש תפקיד ברור, וזה מונע קניבליזציה.

מגבלות. כבדה לתכנון ולתחזוקה. כללים קפדניים יכולים לכפות קישורים מלאכותיים או לאסור קישורים שימושיים. קשה להלביש אותה על אתר קיים עם שנים של קישורים לא מתוכננים. פוריסטים אוסרים קישורים אל מחוץ לפקעת, וזה יכול לפגוע בקורא.

דוגמה. דף אם: "נעלי ריצה". בנות: "נעלי ריצת שטח", "נעלי ריצת כביש", "נעלי ריצה לכף רגל שטוחה". נכדות מתחת ל"נעלי ריצת שטח": "נעלי שטח אטומות למים", "נעלי שטח לבוץ". דף האטומות למים מקשר למעלה אל דף השטח ולצדדים אל דף הבוץ, ואף פעם לא ישירות אל דף הכביש.

המדריך המלא שלנו על הפקעת הסמנטית מכסה איך בונים אחת רמה אחרי רמה.

3. ה-silo לפי כתובות: מבנה לפי תיקייה ופירורי לחם

העיקרון. ההיררכיה כתובה בכתובות עצמן. לכל חלק יש תיקייה, כל דף יושב בתיקיית הנושא שלו, ופירורי הלחם משקפים את המסלול. הקישורים נשארים ברובם בתוך ה-silo שלהם: דפים מקשרים לדף תיקיית האב ולאחים באותה תיקייה.

/seo/                                  section page (pillar)
/seo/technical/                        category page
/seo/technical/crawl-depth/            article
/seo/technical/orphan-pages/           article
/seo/content/                          category page
/seo/content/topic-clusters/           article

מתי להשתמש. בחנויות מקוונות, קטלוגים, אתרי שירות מקומיים, וכל אתר עם עץ טבעי של קטגוריות. זה מתאים גם לצוותים עם הרבה עורכים, כי הכלל נראה בכתובת עצמה.

יתרונות. קל להבנה לכולם. פירורי הלחם יוצרים אוטומטית קישורים עולים עקביים. דוחות לפי תיקייה (סריקה, תנועה, אינדוקס) הופכים לפשוטים. זה המודל שרוב ארכיטקטורות האתרים כבר עוקבות אחריו, כפי שמוסבר במדריך שלנו על ארכיטקטורת אתר ל-SEO.

מגבלות. דף יכול לחיות רק בתיקייה אחת, בעוד שנושאים אמיתיים חופפים. העברת דף בהמשך אומרת שינוי כתובת והוספת הפניה. silo קפדני חוסם קישורים צולבים שימושיים בין חלקים.

הוסיפו סימון פירורי לחם כדי שגוגל יבין את המסלול. תיעוד הנתונים המובנים של פירורי לחם של גוגל דורש לפחות שני ListItem, לכל אחד מיקום ושם:

<script type="application/ld+json">
{
  "@context": "https://schema.org",
  "@type": "BreadcrumbList",
  "itemListElement": [
    {"@type": "ListItem", "position": 1, "name": "SEO", "item": "https://www.example.com/seo/"},
    {"@type": "ListItem", "position": 2, "name": "Technical SEO", "item": "https://www.example.com/seo/technical/"},
    {"@type": "ListItem", "position": 3, "name": "Crawl depth"}
  ]
}
</script>

טבלת השוואה

קריטריון	רשת ויקיפדיה	פקעת סמנטית	silo לפי כתובות
הכלל המרכזי	מקשרים כל מושג קשור	הקישורים עוקבים אחרי היררכיית הכוונות	הקישורים עוקבים אחרי עץ התיקיות
מתאים ל	מילונים, תיעוד, מדיה	נישות תחרותיות, אתרים חדשים	חנויות, קטלוגים, שירותים מקומיים
זרימת סמכות	מתפזרת באופן שווה	מתרכזת בדפי אם	מתרכזת בדפי קטגוריה
אות נושאי	חלש עד בינוני	חזק	בינוני עד חזק
מאמץ תכנון	נמוך	גבוה	בינוני
מאמץ תחזוקה	בינוני (הרבה קישורים)	גבוה	נמוך
הלבשה על אתר ישן	קלה	קשה	בינונית (שינויי כתובות)
סיכון עיקרי	דילול, בלי עדיפויות	קישורים מלאכותיים, נוקשות	חלקים מבודדים

ההמלצה שלנו לרוב האתרים: להשתמש ב-silo לפי כתובות או בפקעת כשלד (הם קובעים לאן הסמכות מגיעה), ולאפשר רשת קלה בתוך כל אשכול (היא שומרת על דפים שימושיים לקוראים). שמרו קישורים בין silo-ים נדירים ומכוונים.

צעד אחר צעד: בונים ומשיקים את התוכנית

זו השיטה שבה אנחנו משתמשים, מביקורת ועד השקה. באתר של כמה מאות דפים תכננו שניים עד שלושה ימי עבודה לסבב הראשון.

שלב 1: סורקים ומייצאים

השתמשו בסורק כמו Screaming Frog SEO Spider. הגרסה החינמית סורקת עד 500 כתובות, מספיק להרבה אתרי עסקים קטנים. מדריך ההגדרה של Screaming Frog שלנו מכסה את התצורה.

בלשונית Internal ארבע עמודות מכוונות את התוכנית. התיעוד של Screaming Frog מגדיר אותן: Inlinks (מספר הקישורים הפנימיים לכתובת), Unique Inlinks (דף שמקושר שלוש פעמים מאותו דף נספר פעם אחת), Crawl Depth (קליקים מדף ההתחלה) ו-Link Score (מדד בין 0 ל-100 לערך היחסי של דף לפי הקישורים הפנימיים שלו, מחושב אחרי ניתוח סריקה).

שלב 2: מוצאים דפים יתומים בעזרת נוסחה

סורק מוצא רק דפים שמקושרים. כדי למצוא יתומים משווים רשימה של כל הכתובות הידועות (מפת אתר XML בתוספת ייצוא דפים מ-Search Console) לסריקה. ב-Google Sheets שימו את כל הכתובות הידועות בעמודה A של גיליון "Known" ואת הכתובות שנסרקו בעמודה A של גיליון "Crawl", ואז:

=FILTER(Known!A2:A, Known!A2:A<>"", ISNA(MATCH(Known!A2:A, Crawl!A:A, 0)))

כל כתובת שמוחזרת ידועה לגוגל או למפת האתר אבל לא מקבלת שום קישור פנימי. החליטו לכל אחת: לקשר אליה מהאשכול שלה, למזג אותה לדף חזק יותר, או להסיר אותה בהפניה.

שלבים 3 עד 5: מתקנים מבנה, ואז מוסיפים קישורים מתוך כוח

מיינו את הסריקה לפי Link Score או לפי דומיינים מפנים. 20 הדפים המובילים שלכם הם התורמים. לכל דף עדיפות מצאו שניים עד חמישה תורמים בנושא קשור והוסיפו קישור הקשרי אחד מכל אחד, עם עוגן מהתוכנית. מיקום הקישור בחצי הראשון של הטקסט, בתוך משפט שמסביר לקורא למה ללחוץ, מתיישב עם לוגיקת הגולש הסביר.

שלב 6: מסירים הפניות פנימיות

כשכתובת משתנה, קישורים פנימיים ישנים ממשיכים להצביע להפניה. כל קפיצה מבזבזת סריקה ויכולה לאבד מעט אות. אחרי כל מיגרציה ייצאו קישורים פנימיים שהיעד שלהם מחזיר 301 או 302 והחליפו אותם בכתובת הסופית. המדריך שלנו על הפניות ב-SEO מסביר את קודי הסטטוס, והבודק הקישורים השבורים החינמי מוצא קישורים מתים בכל דף.

איך מודדים אסטרטגיית קישורים פנימיים

עקבו אחרי קבוצה קטנה של מספרים, באותה דרך כל חודש, קודם כל בדפי העדיפות.

מדד	איפה קוראים אותו	איך נראה טוב	פעולה אם הוא חורג
קישורים הקשריים נכנסים ייחודיים	סורק, לשונית Internal	ביעד שבתוכנית או מעליו	להוסיף קישורים מדפים תורמים
עומק סריקה	סורק	3 או פחות לדפי עדיפות	לקשר מהתפריט, מדף רכזת או מדף קטגוריה
דפים יתומים	מפת אתר ו-Search Console בהשוואה לסריקה	אפס בין הדפים שרוצים באינדקס	לקשר, למזג או להפנות
קישורים פנימיים להפניות או שגיאות	סורק, קודי תגובה של יעדי הקישורים	אפס	להחליף בכתובת הסופית
מיקום ממוצע וקליקים	Search Console, ביצועים לפי דף	עולים 4 עד 12 שבועות אחרי שהקישורים עלו	לבדוק עוגנים ואת התוכן עצמו
דפים באינדקס	Search Console, דוח דפים	כל דפי העדיפות באינדקס	לבדוק את הכתובת, לוודא שהקישורים ניתנים לסריקה

רשמו בתוכנית את התאריך של כל אצווה של קישורים חדשים. בלעדיו אי אפשר לדעת ב-Search Console אם שינוי דירוג בא מקישורים, מתוכן או מעדכון אלגוריתם.

טעויות נפוצות בקישורים פנימיים (ואיך לתקן)

כל טעות כאן נפוצה באתרים אמיתיים. לכל אחת: מהי, איך מזהים, איך מתקנים.

1. דפים יתומים

מהי. דף בלי אף קישור פנימי שמצביע אליו. גוגל עשוי להכיר אותו דרך מפת האתר, אבל הוא לא מקבל סמכות וסריקה מועטה.

איך מזהים. השוואת מפת האתר לסריקה משלב 2.

איך מתקנים. מקשרים אליו מעמוד התווך שלו ומאח או שניים. אם אין דף שמקשר אליו באופן טבעי, כנראה שלא צריך שיהיה לבד: ממזגים אותו.

2. דפי עדיפות קבורים עמוק מדי

מהי. דף כסף במרחק חמישה או שישה קליקים מהדף הראשי, לעיתים כי הוא מופיע רק בעמוד 4 של בלוג מפוצל לעמודים.

איך מזהים. מסננים את הסריקה לעומק גדול מ-3 ומצליבים עם רשימת העדיפויות.

איך מתקנים. מוסיפים אותו לדף רכזת או קטגוריה, לתפריט המתאים, או מקשרים אליו ממאמר חזק. הימנעו מהסתמכות על עימוד בלבד כדי להגיע לתוכן.

3. אותו עוגן מצביע לכמה דפים

מהי. שתי כתובות שונות מקבלות את אותו עוגן, ולכן גוגל לא יכול לדעת איזו מהן עונה על השאילתה.

איך מזהים. מייצאים את כל הקישורים הפנימיים (עוגן ויעד), מבצעים טבלת ציר לפי עוגן וסופרים יעדים שונים. כל עוגן עם יותר מיעד אחד הוא דגל אדום.

איך מתקנים. מקצים מחדש כל עוגן לדף אחד בלבד. אם שני הדפים באמת עונים על אותה שאילתה, ממזגים אותם.

4. קישורים שגוגל לא יכול לעקוב אחריהם

מהי. ניווט שבנוי מכפתורים, אירועי onclick או רכיבי פריימוורק שלא מייצרים קישור אמיתי. גוגל מצהיר שהוא עוקב באופן אמין אחרי אלמנטים <a> עם תכונת href, וסימון כמו <span href>, <a onclick> או כתובות javascript: אינו אמין.

איך מזהים. סורקים כשרינדור JavaScript כבוי ואז כשהוא דלוק. דפים שנמצאים רק עם רינדור, או בכלל לא, תלויים בקישורים שבירים. כלי בדיקת כתובת ב-Search Console מציג את ה-HTML המעובד.

איך מתקנים. מציגים כל קישור ניווט כ-<a href="/he/blog-geo-seo/site-architecture-seo">. המדריך שלנו על JavaScript SEO מכסה את צד הרינדור.

5. nofollow בקישורים פנימיים

מהי. הוספת rel="nofollow" לקישורים פנימיים כדי "לפסל" סמכות. זה לא משאיר את הסמכות בדף, זה רק עוצר אותה מלזרום דרך אותו קישור.

איך מזהים. בסורק מסננים קישורים פנימיים לפי תכונת nofollow.

איך מתקנים. מסירים nofollow מקישורים פנימיים. אם דף לא אמור לקבל סמכות, מסירים את הקישור או מסמנים את הדף noindex. ראו את הדף שלנו על קישורי nofollow.

6. תפריטים וכותרות תחתונות מנופחים

מהי. מגה תפריט עם 150 קישורים או כותרת תחתונה שמפרטת 80 דפי מילות מפתח. אז כל דף מקשר לכל דבר, וזה משטח את העדיפויות. נתוני Zyppy מראים גם ירידת תנועה אחרי כ-50 קישורים, כנראה בגלל קישורים כאלה בכל הדפים.

איך מזהים. סופרים קישורים בתבניות הכותרת העליונה והתחתונה. אם הקישורים בכל האתר עולים במספרם על ההקשריים ברוב המאמרים, התבנית שולטת.

איך מתקנים. משאירים 5 עד 9 פריטים ברמה העליונה בתפריט, מעבירים רשימות ארוכות לדפי רכזת, ושומרים את הכותרת התחתונה למשפטי, יצירת קשר וקומץ דפים מרכזיים.

7. קישורים פנימיים בין שפות שלא מתאימים

אתרים רב לשוניים מוסיפים משפחה של טעויות שרוב המדריכים מדלגים עליה. גרסאות שפה הן דפים נפרדים בעיני גוגל, והקישורים מספרים לו אילו גרסאות שייכות יחד. המדריך שלנו על SEO בינלאומי מכסה את ההגדרה הרחבה יותר; כאן טעויות הקישור.

7א. דף בשפה אחת שמקשר לדף בשפה אחרת. מאמר בצרפתית מקשר לגרסה האנגלית של מדריך, לעיתים כי המתרגם השאיר את הקישור המקורי. הקורא הצרפתי מגיע לתוכן באנגלית ועוזב, והמדריך הצרפתי מאבד קישור פנימי שהיה אמור לקבל.

איך מזהים. ב-Screaming Frog מריצים Bulk Export, Links, All Inlinks, ואז מסננים שורות שבהן המקור בתיקיית שפה אחת והיעד בתיקייה אחרת. עם תיקיות כמו /fr/ ו-/en/, שני הביטויים הרגולריים האלה מבודדים דפים צרפתיים שמקשרים לכל תיקיית שפה אחרת:

Source:      ^https://www\.example\.com/fr/
Destination: ^https://www\.example\.com/(?!fr/)[a-z]{2}/

איך מתקנים. מחליפים כל קישור בדף המקביל באותה שפה. הקישורים היחידים בין שפות שמקומם בגוף התוכן הם מחליף השפה והפניות מכוונות ("המחקר הזה זמין רק באנגלית").

7ב. גרסאות שלא מצביעות לתרגום שלהן. לדף הצרפתי יש מקבילה באנגלית, אבל שום דבר לא מחבר ביניהם: אין hreflang, ומחליף השפה לא מצביע לתרגום המדויק (הוא הולך לדף הבית באנגלית). גוגל עשוי אז להתייחס אליהם כדפים לא קשורים, או להציג שפה לא נכונה בתוצאות.

איך מזהים. בודקים את מחליף השפה במדגם של דפים עמוקים: האם הוא הולך לדף המתורגם או לדף הבית? ואז בודקים תגי hreflang באותם דפים.

איך מתקנים. גורמים למחליף לקשר לכתובת המקבילה המדויקת, ומצהירים על כל גרסה עם hreflang. התיעוד של גוגל על גרסאות מותאמות חד: "כל גרסת שפה חייבת לרשום את עצמה וגם את כל גרסאות השפה האחרות", ו"אם שני דפים לא מצביעים זה על זה, התגים יתעלמו".

<!-- On BOTH the English and the French page -->
<link rel="alternate" hreflang="en" href="https://sorank.com/blog-geo-seo/site-architecture-seo" />
<link rel="alternate" hreflang="fr" href="https://sorank.com/fr/blog-geo-seo/architecture-site-seo" />
<link rel="alternate" hreflang="x-default" href="https://sorank.com/blog-geo-seo/site-architecture-seo" />

7ג. hreflang וקישורים פנימיים שמספרים סיפורים שונים. ה-hreflang אומר שדף A בצרפתית מתאים לדף B באנגלית, אבל ה-canonical של דף B מצביע למקום אחר, או שמחליף השפה מקשר לדף C, או שהקישורים הפנימיים הצרפתיים מצביעים לכתובת שהופנתה בזמן ש-hreflang מציין את הכתובת הסופית. גוגל מקבל אותות סותרים ועשוי להתעלם מאשכול ה-hreflang.

איך מזהים. למדגם דפים כותבים ארבע כתובות זו לצד זו: יעד ה-hreflang, יעד המחליף, ה-canonical של דף היעד והכתובת הסופית אחרי הפניות. כל הארבע חייבות להיות זהות.

איך מתקנים. מייצרים hreflang, canonical וקישורי מחליף מאותו מקור אמת במערכת ניהול התוכן (טבלת תרגום אחת), אף פעם לא ביד. מחולל ה-hreflang החינמי של Sorank בונה סט תגים נכון והדדי, והמדריך ל-hreflang שלנו מסביר כל תכונה.

8. מקשרים פעם אחת ולא חוזרים

מהי. מאמרים חדשים מקבלים קישורים למאמרים ישנים, אבל מאמרים ישנים לעולם לא מקשרים לחדשים. דפים חדשים נשארים חלשים חודשים.

איך מזהים. ממיינים דפים לפי תאריך פרסום ומסתכלים על קישורים נכנסים ייחודיים של תוכן שלושת החודשים האחרונים.

איך מתקנים. הופכים את זה לחלק מהפרסום: כל מאמר חדש מקבל שני קישורים עד חמישה מדפים קיימים וקשורים ביום העלייה לאוויר.

להתרחב בלי לאבד שליטה

קישור ידני עובד היטב עד כמה עשרות דפים. מעל כמה מאות אף אחד לא זוכר כל דף, והקישורים מתחילים להצביע לתוכן מיושן או מתחרה. אוטומציה עוזרת, עם שלוש הגנות:

• התוכנית נשארת אנושית. כלים יכולים להציע קישורים, אבל רשימת העדיפויות, האשכולות וכללי העוגנים הם החלטות עסקיות.
• רלוונטיות לפני כמות. קישור אוטומטי חייב לבוא ממשפט שבאמת מדבר על נושא היעד. דחו הצעות שרק תואמות מילת מפתח.
• סוקרים באצוות שאפשר לבטל. מיישמים קישורים לפי אשכול, רושמים תאריך, בודקים את ההשפעה, ואז ממשיכים.

כאן Sorank נכנס. הוא מתכנן אשכולות נושאים עם בדיקות נגד קניבליזציה דרך מחולל אשכולות הנושאים, והתכונה אופטימיזציית תוכן שלו כותבת מחדש ומעדכנת דפים ישנים, וזה הרגע לרענן את הקישורים הפנימיים שלהם.

מה עושים היום

אין צורך לבנות מחדש את כל האתר כדי להתחיל. בצהריים אחד:

1. סורקים את האתר ומייצאים קישורים נכנסים, קישורים נכנסים ייחודיים ועומק סריקה.
2. רושמים 10 דפי עדיפות מ-Search Console (מיקומים 4 עד 20) ומההצעה העסקית שלכם.
3. מריצים את נוסחת היתומים, ומקשרים או ממזגים כל יתום שרוצים באינדקס.
4. לכל דף עדיפות מוסיפים שלושה קישורים הקשריים מהדפים החזקים הקשורים, עם עוגנים מרשימה כתובה.
5. אם האתר רב לשוני, מריצים את הביטוי הרגולרי בין שפות ומתקנים כל קישור לא תואם.
6. רושמים את תאריך היום בתוכנית ובודקים מחדש מיקומים בעוד שישה שבועות.

אחר כך מחליטים איזה מודל מוביל את האתר (silo, פקעת או רשת) וכותבים אותו. אחרי שהמודל וכללי העוגנים כתובים, כל דף חדש משתלב במבנה במקום להיסחף אל מחוצה לו.