PageRank הוא האלגוריתם של Google שמדרג עמודים לפי כמות ואיכות הקישורים שהם מקבלים. איך הוא עובד, מה נשאר ממנו ומה לעשות.

סיכום
PageRank הוא אלגוריתם ניתוח הקישורים שפיתחו לארי פייג' וסרגיי ברין, המעריך את חשיבותו של עמוד לפי מספר העמודים שמקשרים אליו וחשיבותם. הוא היה הבסיס של Google ב-1998 וקיים עד היום, בגרסה מפותחת, בין מערכות הדירוג שלה.
רוצים להעמיק? שאלו את
PageRank הוא אלגוריתם שמודד את החשיבות היחסית של עמודי אינטרנט באמצעות ניתוח הקישורים ביניהם. קישור מעמוד A לעמוד B הוא הצבעת אמון, והצבעה של עמוד חשוב שוקלת יותר מזו של עמוד אלמוני. לארי פייג' וסרגיי ברין תיארו אותו ב-1998, כסטודנטים בסטנפורד, במאמר שהציג את Google.
במשך שנים PageRank היה הפנים הגלויות של SEO: Google הציגה ציון בין 0 ל-10 בסרגל הכלים שלה, וסביבו צמח שוק שלם של קניית קישורים. הציון הציבורי נעלם ב-2016, אבל העיקרון נשאר, והתיעוד של Google עדיין מונה את PageRank בין מערכות הדירוג המרכזיות.
PageRank מדמה "גולש אקראי" שלוחץ על קישורים באקראי ולפעמים קופץ לעמוד כלשהו. ה-PageRank של עמוד הוא ההסתברות שהגולש נמצא בו. כל עמוד מחלק את ערכו בין כל הקישורים היוצאים ממנו; מקדם ריסון של 0.85 במאמר המקורי מייצג את ההסתברות שהגולש ימשיך ללחוץ; והחישוב חוזר על עצמו עד שהציונים מתייצבים.
כן, אבל לא כציון גלוי. המדריך של Google למערכות הדירוג שלה מזכיר את PageRank בין מערכות ניתוח הקישורים. עם הזמן נוספו מסננים נגד קישורים מלאכותיים, התכונה nofollow והגרסאות sponsored ו-ugc, והערכת ההקשר של הקישור: מיקומו, טקסט העוגן ונושא האתר המקשר. מדדים כמו Domain Authority של Moz, Domain Rating של Ahrefs או Citation Flow של Majestic הם הערכות המבוססות על אינדקסים עצמאיים.
PageRank זורם גם בתוך האתר. מבנה טוב של קישורים פנימיים מעביר סמכות לעמודים החשובים: קטגוריות, עמודי שירות ומדריכים מרכזיים. עמודים יתומים לא מקבלים PageRank, ועמודים שמושכים קישורים נכנסים רבים צריכים לקשר לעמודים שאתם רוצים לקדם.
השיגו קישורים מאתרים רלוונטיים ואמינים, צרו תוכן שמצטטים באופן טבעי (נתונים מקוריים, כלים, מדריכים מקיפים), קשרו בין העמודים בעוגנים תיאוריים ותקנו קישורים שבורים ושרשראות הפניה. הימנעו מקישורים בתשלום ללא sponsored, מהחלפות קישורים המוניות ומרשתות בלוגים פרטיות, שמדיניות הספאם של Google מכוונת נגדם במפורש.
ב-SEO הוא מסביר מדוע קישורים נכנסים נשארים מהאותות החזקים ביותר. ב-GEO ההיגיון מתרחב לציטוטים: ה-AI שגולשים ברשת יוצאים מתוצאות החיפוש ומעדיפים מקורות שאתרים אחרים כבר מצטטים. Sorank עוזרת לכם להשיג קישורים טבעיים באופן אוטומטי: פונקציית השגת הקישורים שלה מציבה קישורים חד-כיווניים בין אתרי הרשת שלה, המונה יותר מ-5000 משתמשים, במאמרים הקשורים לתחום שלכם.
PageRank הפך קישורים להצבעות ואפשר את Google. הציון הציבורי נעלם, אבל העיקרון עדיין מעצב את הדירוג: קישורים מעמודים חשובים ורלוונטיים שוקלים יותר, והמשקל הזה זורם דרך הקישורים הפנימיים.
להרחבה: בניית קישורים ו-Domain Authority. מקורות: המאמר המקורי של ברין ופייג' (1998) ו-המדריך של Google למערכות הדירוג.
מקורות
לא. Google הפסיקה להציג אותו בפומבי ב-2016. Moz, Ahrefs ו-Majestic מציעים מדדי סמכות משלהם, שימושיים להשוואה אך שונים מהחישוב הפנימי של Google.
מאז 2019 Google מתייחסת ל-nofollow, sponsored ו-ugc כרמזים ומחליטה אם להתחשב בהם. ברוב המקרים הם מעבירים מעט ערך דירוג או בכלל לא, אך יכולים להביא תנועה וחשיפה.
כן. PageRank זורם בין עמודי האתר דרך הקישורים הפנימיים. קישור לעמודים החשובים מדף הבית ומעמודים עם קישורים נכנסים רבים מרכז את הערך במקום הנכון; עמודים יתומים לא מקבלים ערך.
הם ניסו את Sorank לפניכם
