התגית הקנונית אומרת ל-Google איזו גרסה של דף לאנדקס כשכמה כתובות מציגות את אותו תוכן: פרמטרי מעקב, אפשרויות מיון, http ו-https, עם www ובלי. כשהיא מוגדרת נכון היא ממזגת את הגרסאות לדף אחד. כשהיא מוגדרת לא נכון, היא עלולה להעביר בשקט את הדירוג שלכם לכתובת אחרת.
מה הכלי בודק
- כל הקנוניות שהוגדרו: תגיות link ב-HTML וכותרת HTTP Link. שני ערכים שונים מבטלים זה את זה.
- הפניה עצמית: ההגדרה המומלצת לדף שאמור לדרג בעצמו.
- גרסאות עם פרמטרים: כתובת עם ?utm_source שמפנה לגרסה הנקייה שלה היא תקינה, ומוצגת כך.
- היעד: עליו להחזיר 200, לא להפנות הלאה ולא לשאת noindex.
שגיאות נפוצות ותיקונן
- קנונית לדף הבית בכל הדפים: לרוב שארית של תבנית. כל דף צריך להפנות לעצמו.
- קנונית לכתובת שמפנה הלאה: הפנו ישירות לכתובת הסופית, זו שמחזירה 200.
- noindex וקנונית לדף אחר: שני אותות סותרים. קנונית לכפילויות, אחרת noindex.
- קנונית בגוף הדף: Google קורא אותה רק ב-head.
כדי לבדוק בבת אחת את כל אותות האינדוקס, השתמשו בבודק יכולת האינדוקס. כדי לראות את כותרת Link ואת שאר כותרות התגובה, השתמשו בבודק כותרות ה-HTTP. כפילויות נוצרות גם מתוכן שמכוון לאותה שאילתה: ראו קניבליזציה של מילות מפתח.




























