סיכום
מנתח הקישורים הפנימיים קורא דף, מפריד בין הקישורים שבתוכן לבין אלה שבתפריטים ובתחתית, ובודק כל קישור פנימי: טקסט העוגן, מאפיין rel, הפרמטרים וסטטוס HTTP. הוא מסמן עוגנים ריקים, כלליים או דו-משמעיים, nofollow פנימי, פרמטרי מעקב, קישורים שבורים והפניות, ונותן לדף ציון מתוך 100.
רוצים להעמיק? שאלו את
הקישוריות הפנימית מראה ל-Google אילו דפים חשובים ואיך הם קשורים זה לזה. קישורים בתוך הטקסט שוקלים יותר: הם מעבירים רלוונטיות דרך טקסט העוגן. קישורי התפריט חוזרים בכל דף ואומרים מעט על הנושא.
מה הכלי בודק
- קישורים בתוכן: 3 עד 10 קישורים הקשריים לכל מאמר הם טווח טוב.
- עוגנים: ריקים, כלליים ("לחצו כאן", "קראו עוד") או זהים לדפים שונים.
- מאפיינים וכתובות: nofollow פנימי, פרמטרי utm_, קישורי http באתר https.
- סטטוס: עד 60 קישורים פנימיים נבדקים, קישורים שבורים והפניות מוצגים עם היעד שלהם.
איך לשפר את הקישוריות
- קשרו כל מאמר לדפים שמעמיקים בנושא שלו ולדף שממיר.
- כתבו עוגנים שאומרים בכמה מילים במה עוסק דף היעד.
- כוונו את הקישורים ישירות לכתובת הסופית, בלי הפניות ובלי פרמטרים.
- תנו לכל דף חשוב קישורים מכמה מאמרים קשורים, לא רק מהתפריט.
כדי לבדוק את כל הקישורים בדף, פנימיים וחיצוניים, השתמשו בבודק הקישורים השבורים. כדי לארגן את הדפים בקבוצות שמקשרות זו לזו, קראו על אשכולות נושא והשתמשו בכלי קיבוץ מילות המפתח.
