תוכן מעל הקיפול מוסבר: מה Google אמרה, איך גולשים קוראים את המסך הראשון, ותהליך ביקורת בשישה צעדים לתיקון החלק העליון של הדפים שלכם היום.

בעמוד זה
בקצרה
תוכן מעל הקיפול הוא כל מה שהגולש רואה לפני שהוא גולל. שימו במסך הראשון את התשובה הישירה, נושא הדף ושלב הבא אחד וברור. Google מעולם לא פרסמה ציון דירוג נפרד לתוכן מעל הקיפול, אבל מאז 2012 היא שינתה את אופן הדירוג של דפים עם יותר מדי מודעות בראש, היא מודדת כמה מהר מופיע האלמנט הגדול ביותר במסך הזה, ונתוני מעקב עין מראים שרוב תשומת הלב נשארת שם.
רוצים להעמיק? שאלו את
שאלון קצר
איזו דרך למצוא לקוחות אונליין מתאימה לכם הכי טוב?
Sorank מתאים לתשובות שלכם
נסו אותו 3 ימים באתר שלכם וראו איפה אתם עומדים ב-Google, ב-ChatGPT ובשאר מערכות הבינה המלאכותית.
התחילו ניסיון חינם ל-3 ימים3 ימים חינם, ואז מפסיקים מתי שרוצים. אחריות להחזר כספי למשך 90 יום, בכפוף לתנאים.
הביטוי מגיע מעולם העיתונות. עמוד השער קופל לשניים, והכותרת שמעל הקיפול היא זו שמכרה את העיתון. באתר, הקיפול הוא קצה התחתון של חלון הדפדפן בטעינה הראשונה של הדף. כל מה שמעל הקו הזה נמצא מעל הקיפול, וכל מה שמתחתיו דורש גלילה.
הבעיה היא שהקו הזה לא נשאר במקום. מחשב נייד ברזולוציה 1920 על 1080 פיקסלים מציג הרבה יותר מהדף מאשר טלפון ברזולוציה 390 על 844 פיקסלים. סרגלי הכלים של הדפדפן, רמות הזום, באנרים של עוגיות ושורות הכתובת בנייד מזיזים את הקו שוב. לכן אין קיפול אחד. יש קיפול לכל מכשיר, וכל גולש רואה קיפול קצת אחר.
לכן צריך לתכנן את המסך הראשון בכל מכשיר, ולא לממוצע מדומיין. העבודה עצמה פשוטה. רשמו מה מופיע באזור הזה, החליטו מה הוא צריך להגיד, ובדקו אותו על גדלי מסך אמיתיים. אם אתם מכירים את היסודות של קידום בעמוד, הקיפול הוא המקום שבו היסודות האלה נראים לאדם.
מה המסך הראשון מקבל
מקורות: Nielsen Norman Group, אפריל 2018 (120 משתתפים); web.dev, Largest Contentful Paint
בינואר 2012 הכריזה Google על מה שכינתה שיפור באלגוריתם של פריסת הדפים. Matt Cutts כתב את הפוסט בבלוג Google Search Central. העדכון כוון לתבנית אחת: דפים שממלאים את החלק העליון שלהם במודעות. Cutts כתב שמשתמשים רוצים לראות את התוכן מיד, "במקום לגלול מטה דרך ערימה של מודעות". השינוי חל על אתרים שמקדישים "חלק גדול מהמסך הראשוני למודעות", או שמפרזים "במידה מופרזת" במודעות בראש הדף. דפים עם כמות רגילה של מודעות מעל הקיפול לא היו בתחום.
יש שני פרטים שחשובים לכם. ראשית, הכלל נגע למודעות, לא לתוכן שלכם. שנית, הביטוי "במידה מופרזת" מכוון ועמום בכוונה. הפוסט לא נותן אחוז. אם המסך הראשון שלכם הוא בעיקר באנר, חלון קופץ או בלוק של מבצעים, אתם באזור המסוכן. אם הוא כותרת, תקציר וכמה מודעות, אתם לא שם.
על מה עדכון 2012 היה
מקור: בלוג Google Search Central, 19 בינואר 2012
בשעות הייעוץ של SEO Office-hours נשאל John Mueller אם Google עדיין מעדיפה תוכן מעל הקיפול. Search Engine Journal דיווח על תשובתו במאי 2021. הוא אמר: "I don't think we have strong preferences in that regard". הוא גם אמר: "So the main thing is that we want to see some content above the fold". ואז הוסיף: "So it's not purely that the content has to be above the fold. But... some of the content has to be".
כשקוראים את שתי האמירות יחד, מתקבל כלל מעשי. Google לא דורשת שהתוכן המרכזי שלכם יישב במקום קבוע. היא כן מצפה שהגולש יראה משהו שימושי בהגעה. דף שבו יש תשובה ברורה במסך הראשון עונה על הציפייה הזו. דף שנפתח בלוגו, קרוסלה וקיר עוגיות לא עונה עליה.
אם אתם צריכים את ההקשר המדויק, התשובה נמצאת בהקלטה של שעות הייעוץ, בערך בדקה ה־55 לפי הדיווח של Search Engine Journal. צפו בה בעצמכם לפני שאתם מצטטים אותה בדוח ללקוח.
Core Web Vitals לא מודדים פריסה. הם מודדים חוויה. אחד מהם, Largest Contentful Paint (LCP), נוגע ישירות במסך הראשון. התיעוד של web.dev על LCP של Google מגדיר אותו כזמן הרינדור של "התמונה, בלוק הטקסט או הסרטון הגדול ביותר הגלויים באזור התצוגה". כל מה שבמסך הראשון מתחרה על התואר הזה, ובדרך כלל האלמנט הגדול ביותר זוכה בו.

הסף פשוט. ההנחיות של Google מתייחסות ל־LCP של 2.5 שניות או פחות כטוב, בין 2.5 ל־4.0 שניות כדורש שיפור, ומעל 4.0 שניות כגרוע. הציון מבוסס על האחוזון ה־75 של טעינות הדף. בדיקה מהירה בחיבור במשרד אומרת מעט מאוד על גולש בנייד ברכבת.
הקשר המעשי הוא זה: אם תמונת הגיבור שלכם היא האלמנט הגדול ביותר והיא נטענת מאוחר, המסך הראשון איטי גם כשהעיצוב טוב. סעיף 6 מראה איך למצוא את האלמנט הזה ולתקן אותו.
הטבלה שלהלן מציגה זו לצד זו את ארבעת האותות שאפשר לבדוק בפועל במסך הראשון. רק אחד מהם נמדד על ידי Google. את השאר אתם צריכים למדוד.
| אות | מה הוא אומר לכם | מי מודד אותו |
|---|---|---|
| התשובה המרכזית נראית בלי גלילה | האם גולש יכול לשפוט את הדף מיד | אתם, עם צילום מסך |
| חלק הראש שתופס מודעות | האם הפריסה תואמת לתבנית ש־Google תיארה ב־2012 | אתם, עם צילום מסך |
| LCP של האלמנט הגדול ביותר | כמה זמן לוקח להופעת החלק הגדול ביותר של המסך הראשון | Google, דרך web.dev ו־PageSpeed Insights |
| עומק גלילה וזמן בדף | האם אנשים קוראים מעבר למסך הראשון | הכלי האנליטי שלכם |

ההנחיות של Google הן צד אחד של הסיפור. המשתמשים הם הצד השני. באפריל 2018 פרסמה Nielsen Norman Group את תוצאות מחקר מעקב עין עם 120 משתתפים. החוקרים רשמו יותר מ־130000 נקודות נתונים על מסך 1920 על 1080. המסקנה שלהם הייתה ישירה: "אנשים עדיין מבלים את רוב זמן הצפייה בחלק העליון של הדף". המשתתפים הקדישו בערך 57 אחוז מזמן הצפייה בדף מעל הקיפול.
המספרים האלה מגיעים ממחקר אחד, על מסכי מחשב, ב־2018. קראו אותם ככיוון ולא כחוק. הכיוון נשאר נכון מסיבה פשוטה. גולש שמגיע מתוצאת חיפוש מחליט תוך שניות אם הדף תואם למה שהקליד. המסך הראשון הוא החלק היחיד שהוא ראה כשהוא מקבל את ההחלטה הזו.
המחקר מראה לאן הולכת תשומת הלב, אבל לא מראה איפה מתרחשות ההמרות. אדם יכול לקרוא את החלק העליון, למצוא את התשובה ולעזוב, וזו תוצאה טובה לדף מידע. אדם אחר יכול לגלול עשר דקות בלי ללחוץ על כפתור. לכן המסך הראשון צריך לענות על כוונת החיפוש, והשאר של הדף צריך לספק את העומק. אל תתייחסו למעל הקיפול כאל הדף כולו.
המחקר גם לא אומר דבר על הקהל שלכם. קונה B2B שמשווה ספקים קורא אחרת מנער שמחפש מתכון. הנתונים שלכם הם המבחן היחיד שאפשר לסמוך עליו.
גם הנתונים האנליטיים שלכם מראים את אותה תבנית, אם תחפשו אותה. ב־Google Analytics 4, המדידה המשופרת שולחת אירוע גלילה כשגולש מגיע ל־90 אחוז מהדף. השוו את אחוז הביקורים שמפעילים את האירוע במאמרים הארוכים שלכם לאחוז הביקורים שמגיעים לסוף הדף. אחוז נמוך במאמר ארוך אומר שהמסך הראשון לא נתן לקורא סיבה להמשיך, או שהמאמר ארוך יותר ממה שהנושא צריך. אחוז גבוה בלי קליקים אומר שהקורא סיים את הדף, ואולי שלב הסיום צריך פעולה הבאה חזקה יותר.
פלחו לפי מכשיר לפני שאתם מסיקים מסקנה. גולשים מהנייד נוטים לגלול פחות כי המסך קטן והמסך הראשון קטן יותר. דף שנראה חלש במחשב עשוי להיות תקין בנייד, או להפך.
רוב האתרים משתמשים באחת משלוש מבניות למסך הראשון. לכל אחת יש תפקיד אחר. אף אחת לא הטובה ביותר לכל דף, לכן קראו את שלושת התיאורים, ואז השתמשו בטבלה בסוף כדי לבחור.
העיקרון לקוח מהעיתונות. שני המשפטים הראשונים עונים על השאילתה במלואה. שאר הדף מוסיף את ההוכחה, הפירוט והמקרים החריגים. השתמשו בו בדפי מידע, הגדרות, מדריכי צעדים והשוואות שבהן הקורא צריך עובדה אחת מהר.
היתרונות הם מהירות לקורא ותשובה ברורה שכל אחד יכול להעתיק מראש הדף, כולל מנוע תשובות מבוסס בינה מלאכותית. המגבלה העיקרית היא הטון. זה נשמע יבש בדף מותג, וזה יכול להיראות דל אם התשובה היא משפט קצר אחד בלי כלום מאחוריו.
דוגמה
מדריך על גבהי קיפול יכול להתחיל כך: "הקיפול הוא קצה התחתון של חלון הדפדפן הגלוי כשהדף נטען. הוא משתנה לפי המכשיר, סרגל הכלים של הדפדפן ורמת הזום". הפסקה הבאה נותנת אז את הגדלים שצריך לבדוק, ואת הסיבה שכל אחד מהם חשוב.
העיקרון הוא כותרת גדולה, שורת תמיכה אחת, תמונה אחת וכפתור אחד. המסך הראשון מוכר את התוצאה. השתמשו בו בדפי מוצר, שירות ונחיתה, שבהם הגולש כבר מכיר את הקטגוריה וצריך סיבה לפעול.
היתרונות הם תחושת מותג חזקה וקריאה ברורה לפעולה. הסיכונים הם טענות מעורפלות ותמונת גיבור שהופכת לאלמנט הגדול ביותר בדף. תמונה גדולה היא הסיבה הנפוצה ביותר ל־LCP איטי בדפי שיווק, ולכן המבנה הזה צריך את הבדיקה הרבה ביותר.
העיקרון הוא קופסה קצרה עם נקודות מפתח, או תוכן עניינים עם קישורי עוגן, ממוקמים מיד מתחת לכותרת הראשית. כל נקודה מקשרת לחלק נמוך יותר בדף. השתמשו בו במדריכים ארוכים, בדרך כלל מעל 3000 מילים, ובדפי מדריך ותיעוד.
היתרון הוא שהקורא יכול לקפוץ לחלק שהוא צריך, והקופסה נותנת למנועי חיפוש ולכלי בינה מלאכותית מתווה ברור של הדף. המגבלה היא האורך. רשימה ארוכה דוחפת את התוכן אל מתחת לקיפול, וקופסה שמקשרת לכל כותרת מאבדת את המטרה שלה. השאירו אותה על חמש או שש נקודות.
במדריכים, מבנה הכותרות עושה את רוב העבודה אחרי המסך הראשון. מדריך העיצוב למאמרי בלוג מסביר איך כותרות, רשימות וסיכומים משתלבים יחד.
| מבנה | מתאים ל | היתרון המרכזי | הסיכון המרכזי | מאמץ בדיקה |
|---|---|---|---|---|
| התשובה קודם | מדריכים, הגדרות, השוואות | תשובה מהירה לקורא ולכלי בינה מלאכותית | נשמע יבש בדפי מותג | נמוך |
| גיבור עם הבטחה | דפי מוצר, שירות ונחיתה | תחושת מותג חזקה ופעולה ברורה | טענות מעורפלות ותמונת גיבור איטית | בינוני |
| קופסת סיכום עם עוגנים | מדריכים ארוכים, דפי מסמכים | ניווט קל ומתווה ברור | הקופסה דוחפת את התוכן מתחת לקיפול | נמוך |
בפועל, רוב הדפים החזקים משלבים שניים מהם. מדריך יכול להתחיל בתשובה קודם ולהוסיף קופסת סיכום קצרה אחרי התשובה. דף מוצר יכול להשתמש בגיבור להצעה, ובתשובה ישירה לשאלות שמתחתיו.
הביקורת לוקחת בערך שעה לדף שאתם מכירים היטב. התחילו מעשרת הדפים הנצפים ביותר, ואז עברו לשאר האתר. הצעדים שלהלן מתאימים למאמר בלוג, לדף מוצר או לדף הבית.
ביקורת המסך הראשון בשישה צעדים
צלמו את החלק העליון של הדף בשני גדלים, למשל 1440 על 900 למחשב נייד ו־390 על 844 לטלפון. השתמשו בחלון גלישה פרטי בלי הרחבות, כדי שחוסם מודעות או תוסף הסכמה לא יסתיר מה שגולש טיפוסי רואה. אל תסמכו על תצוגה מקדימה של כלי עיצוב. היא מציגה את הפריסה בלי מודעות, בלי חלונות קופצים, בלי באנרי הסכמה ובלי טעינת הגופן האמיתי, ובדיוק את אלה צריך לראות.
רשמו כל אלמנט מלמעלה למטה: לוגו, ניווט, כותרת, כותרת משנה, תמונה, באנר קידום, הודעת עוגיות, כפתור והפסקה הראשונה של הגוף. העריכו את הגובה של כל אחד בצילום. ואז שאלו שאלה פשוטה. בתצוגת הטלפון, האם המשפט הראשון של הגוף גלוי? אם לא, הדף דוחף את התוכן שלו מתחת לקיפול במכשיר שבו רוב הגולשים שלכם משתמשים.
הציגו את הצילום לאדם שמעולם לא ראה את האתר, למשך חמש שניות. הסתירו אותו ושאלו שלוש שאלות: על מה הדף הזה, למי הוא מיועד, ומה אני אמור לעשות עכשיו? אם הם לא מסוגלים לענות על כל השלוש, החלק העליון לא עושה את עבודתו. רשמו את המילים שהם משתמשים בהן. לעתים קרובות אלה חומר טוב יותר לכותרת מאשר הביטויים שהצוות המציא בישיבה.
פתחו את הדף בדפדפן, הריצו בדיקת ביצועים ובדקו איזה אלמנט הדפדפן מדווח עליו כ־LCP. סעיף 6 מראה את קטע הקוד שמדפיס אותו. אם האלמנט הוא תמונת גיבור, בדקו את גודל הקובץ, הפורמט ואם הדפדפן יכול להתחיל לטעון אותה מוקדם. אם זו בלוק טקסט, בדקו איך הגופנים נטענים, כי בלוק טקסט יכול לחכות לקובץ גופן לפני שהוא מופיע.
שימו את התשובה בשני המשפטים הראשונים. שימו את הנושא בכותרת הראשונה. שימו צעד הבא אחד במסך הראשון, כמו קישור לכלי, למדריך או להצעה. ואז בדקו את מבנה הכותרות עם מנתח כותרות, כדי לוודא שה־H1 וה־H2 הראשון אומרים את אותו דבר במילים שונות.
רשמו עומק גלילה, זמן בדף וקליקים על הכפתור הראשי לארבעה שבועות לפני השינוי ולארבעה שבועות אחריו. השוו תפוח לתפוח: אותם מקורות תנועה ותמהיל מכשירים דומה. שינוי שמגיע באותו שבוע של קמפיין הוא רעש ולא ראיה. אם המספרים זזים לכיוון הנכון, החילו את אותה תבנית על סוג הדף הבא.
PageSpeed Insights של Google מציג שני סוגים של נתונים לכתובת ציבורית. נתוני מעבדה מגיעים מבדיקה שרצה על מכשיר סטנדרטי. נתוני שטח מגיעים מגולשים אמיתיים, כשל־Google יש מספיק מהם לדף. קראו קודם את נתוני השטח, כי הם משקפים את הקהל שלכם. השתמשו בנתוני המעבדה לאיתור תקלות, כי הם חוזרים על אותה בדיקה בכל פעם.

הדפדפן יכול לומר לכם איזה אלמנט הוא ספר כ־LCP. הדביקו את קטע הקוד הבא בקונסולת המפתחים, טענו מחדש את הדף וקראו את הרשומה האחרונה. הרשומה האחרונה היא המועמדת הסופית, לכן היא זו שחשובה.
new PerformanceObserver(function (list) {
var entries = list.getEntries();
var last = entries[entries.length - 1];
console.log('LCP', last.startTime, last.element);
}).observe({ type: 'largest-contentful-paint', buffered: true });
הפלט נותן לכם את הזמן במילישניות ואת אלמנט ה־DOM. אם האלמנט הוא תמונת הגיבור שלכם, התיקון הוא בדרך כלל אחד משלושה דברים: קובץ קטן יותר, התחלה מוקדמת יותר, או שטח שמור. ה־HTML שלהלן עושה את השניים האחרונים יחד.
<img src="/images/hero.webp" width="1200" height="630" fetchpriority="high" alt="Replacement filters for industrial pumps">
המאפיינים width ו־height המפורשים שומרים את המקום לפני שהתמונה מגיעה, כך שהטקסט שמתחתיה לא קופץ כשהיא נטענת. המאפיין fetchpriority אומר לדפדפן לבקש את התמונה מוקדם יותר מברירת המחדל. שמרו על טקסט alt תיאורי, כי זה הטקסט שקורא מסך או זוחל קורא כשהתמונה חסרה.
הערה
PageSpeed Insights משתמש באותם סיפי LCP שמתוארים למעלה. השוו קודם את המספר מהשטח שלכם ליעד של 2.5 שניות, ואז השתמשו במספר המעבדה כדי לבדוק את התיקון.
טיפ
לפני שמתחילים את ביקורת צילומי המסך, הריצו כל דף דרך כלי ביקורת קידום בעמוד החינמי כדי לבדוק את אותות הקידום הבסיסיים בעמוד. זה לוקח דקה, ומראה אם המסך הראשון הוא הבעיה היחידה.
שש טעויות מסבירות את רוב המסכים הראשונים החלשים. לכל אחת מהן שלושה חלקים: מה היא, איך מזהים אותה, ואיך מתקנים אותה. עברו עליהן לפי הסדר שבו הן מופיעות, כי שתי הראשונות הן הנפוצות והיקרות ביותר.
הטעות היא תמונה או איור ברוחב מלא, בלי טקסט, בגודל שממלא את תצוגת הטלפון. הפסקה הראשונה נופלת מתחת לקיפול, והתמונה הופכת לאלמנט הגדול ביותר בדף.
כדי לזהות אותה, הסתכלו על צילום המסך בטלפון. אם המשפט הראשון של הגוף לא גלוי, התמונה גבוהה מדי. ואז בדקו את קטע ה־LCP מסעיף 6. אם התמונה היא האלמנט שהוא מדווח עליו, יש לכם גם בעיית פריסה וגם בעיית מהירות.
כדי לתקן, הקטינו את גובה התמונה בטלפונים, והציבו את הכותרת והתשובה מעליה. הגישו קובץ WebP או AVIF דחוס בגודל שבו הוא מוצג. אפשר לבדוק את המשקל עם מכווץ תמונות לפני ההעלאה. הוסיפו את המאפיינים width, height ו־fetchpriority שמוצגים למעלה.
הטעות היא ערימה של מודעות תצוגה, פס מבצעים או בלוק הרשמה לניוזלטר מעל התוכן. זו התבנית ש־Google תיארה בעדכון 2012, והיא הסבירה ביותר לפגוע בדף בנייד, שבו המסך הראשון קטן.
כדי לזהות אותה, ספרו את הבלוקים מעל הפסקה הראשונה. הכותרת ושורה אחת של טקסט בסדר. כותרת, פס מבצעים, בלוק ניוזלטר ומקום מודעה לפני הטקסט הם סימן אזהרה. בדקו את זה בטלפון, כי אותה ערימה תופסת שם יותר מקום.
כדי לתקן, העבירו את הפסקה הראשונה מעל מקום המודעה, או העבירו את המקום לאחר שתי הפסקאות הראשונות. שמרו על צפיפות מודעות עקבית לאורך כל הדף, לא רק בראש. דף שנקי בראש ועמוס יותר בהמשך נותן לקורא את אותה חוויה ברגע שהוא גולל.
הטעות היא באנר הסכמה, בועת צ׳אט או חלון קופץ שיושבים מעל המסך הראשון ומסתירים את הטקסט. הגולש צריך לפעול לפני שהוא יכול לקרוא, ורבים עוזבים במקום.
כדי לזהות אותה, צלמו את המסך בחלון פרטי, בלי לבחור שום הסכמה. חפשו כל אלמנט שמכסה טקסט, כולל בועת צ׳אט שיושבת מעל השורה האחרונה של המסך הראשון. בדקו גם מה קורה כשהחלון הקופץ נסגר. בחלק מהאתרים נשארת שכבה אפורה מאחור, מה שגורם לדף להיראות שבור.
כדי לתקן, השתמשו בבאנר הסכמה שיושב בתחתית המסך בטלפונים ואפשר לסגור אותו בנגיעה אחת. טענו את וידג׳ט הצ׳אט אחרי עיכוב קצר או אחרי האינטראקציה הראשונה, כדי שלא יתחרה במשפט הראשון. בדקו גם את המצב הסגור, לא רק את הפתוח.
הטעות היא חלק גדול מהמסך הראשון שממתין לגופן, לסקריפט או לתמונה איטית. הגולש רואה מקום ריק, ואז התוכן קופץ למקומו. גם ההמתנה וגם הקפיצה פוגעות בחוויה.
כדי לזהות אותה, בדקו את LCP השטח ב־PageSpeed Insights. מספר מעל 2.5 שניות הוא סימן. אפשר גם לפתוח את הדף עם חיבור מוגבל בכלי המפתחים ולראות את המסך הראשון מתמלא. אם האלמנט הגדול ביותר מגיע אחרון, זה האלמנט לתקן.
כדי לתקן, טענו מראש (preload) את התמונה הקריטית, הימנעו מרינדור שלה דרך JavaScript, ושמרו את המקום שלה עם מידות מפורשות. לגבי טקסט, בדקו את אסטרטגיית טעינת הגופנים, כדי שהדפדפן יוכל להציג גופן גיבוי בזמן שהגופן המותאם נטען. ואז הריצו שוב את קטע ה־LCP והשוו את הזמן.
הטעות היא סלוגן ב־H1 שלא מזכיר את הנושא או את ההצעה. קול המותג ברור לצוות, אבל גולש שמגיע מתוצאת חיפוש לא יכול לדעת למה הדף קיים.
כדי לזהות אותה, הריצו את מבחן חמש השניות מצעד 3. אם המבחן נכשל, הכותרת היא הדבר הראשון לשנות. ואז השוו את מה שכתבתם למילים שהאנשים השתמשו בהן במבחן.
כדי לתקן, קראו לנושא בשמו ב־H1, והצהירו על התשובה או ההצעה בפסקה הראשונה. שמרו את קול המותג בטון, לא במילה הראשונה שהגולש קורא.
כותרת שלא אומרת כלום, וכותרת שכן
הטעות היא שתי או שלוש פסקאות של הקשר, היסטוריה או אמירות כלליות לפני שהקורא לומד משהו שימושי. כותבים מוסיפים אותן כדי להישמע יסודיים. הקוראים מדלגים עליהן, והמסך הראשון נגמר לפני שהעניין מתחיל.
כדי לזהות אותה, קראו בקול את מאה המילים הראשונות. אם התשובה לא הופיעה עד הסוף, ההקדמה ארוכה מדי. חפשו גם פתיחים כלליים כמו "בעידן הדיגיטלי של היום", שלא מוסיפים דבר וגורמים לקורא לגלול כדי להגיע לעניין.
כדי לתקן, העבירו את התשובה לשני המשפטים הראשונים והעבירו את ההקשר מתחתיה. סיכום "בקצרה" בשורה אחת עובד היטב למדריכים. למאמר ארוך, הוסיפו קופסת סיכום עם עוגנים, כפי שתואר בסעיף 4.
הריצו את רשימת הבדיקה הזו על כל סוג דף לפני פרסום. היא לוקחת פחות זמן מכתיבה מחדש של דף אחרי שהוא מתפקד חלש, והיא תופסת את הבעיות שסעיף 7 מתאר.
רשימת בדיקה למסך הראשון
אזהרה
אל תדחסו את כל מילות המפתח למסך הראשון. משפט שעונה על השאלה מנצח רשימת מונחים. אותו כלל חל על הכותרת ותיאור הדף. אם החלק העליון נראה כמו רשימת מילות מפתח, לא יבטחו בו לא הגולש ולא מנוע החיפוש. הכללים הכלליים של שיטות עבודה מומלצות ל־SEO חלים גם על החלק העליון של הדף.
המסך הראשון הנכון תלוי בסוג הדף. לדף הבית, לדף מוצר, למאמר בלוג ולדף קטגוריה יש כל אחד תפקיד אחר. קבעו כלל אחד לכל תבנית, ואז טפלו בחריגים. השתמשו בטבלה שלהלן כנקודת פתיחה.
| סוג דף | מה המסך הראשון חייב להציג | כשל טיפוסי |
|---|---|---|
| דף הבית | מי אתם, מה אתם מציעים ולאן ללכת הלאה | סלוגן בלי ציון המוצר |
| דף מוצר או שירות | התוצאה, הצעד הבא ועדות אחת | תמונת גיבור בלי הצעה מתחתיה |
| מאמר בלוג | התשובה הישירה, הנושא וסיכום או צעד הבא | הקדמה ארוכה ומודעות מעל הטקסט |
| דף קטגוריה | מה הקטגוריה מכסה והמסננים המרכזיים | מסננים שדוחפים כל פריט מתחת לקיפול |
אי אפשר לבקר אתר עם מאות דפים ביד. התחילו מהתבניות. תקנו את המסך הראשון של כל תבנית פעם אחת, ואז בדקו את החריגים. המאמר הזה מכסה רק את החלק העליון של כל דף. העבודה המלאה של כתיבת כל סוג דף מוסברת במדריך כתיבת תוכן לאתר, שעובר על כל דף באתר צעד אחר צעד.
דפים קיימים הם המקום שבו נמצאים רוב המסכים הראשונים החלשים, כי הם נבנו לפני שמישהו חשב על הקיפול. תכונת אופטימיזציית התוכן של Sorank נבנתה לתקן ולכתוב מחדש דפים קיימים בצורה autopilot. לדף חדש, בודק הקריאות ל־LLM מראה עד כמה קל לכלי בינה מלאכותית לחלץ את התשובה מהטקסט שלכם, וזה מבחן שימושי לשני המשפטים הראשונים.
התחילו השבוע מחמשת הדפים הנצפים ביותר שלכם. הריצו את ביקורת הצילומים, כתבו מחדש את שני המשפטים הראשונים, ומדדו ארבעה שבועות. ואז עברו לתבנית הבאה. המסך הראשון כמעט אף פעם לא צריך עיצוב מחדש. בדרך כלל הוא צריך תשובה ברורה יותר, תמונה קטנה יותר ובאנר אחד פחות.
זה כל מה שהגולש רואה בדף לפני שהוא גולל. הקיפול הוא קצה התחתון של חלון הדפדפן בטעינת הדף, והוא משתנה לפי כל מכשיר, רמת זום וסרגל כלים של הדפדפן. מסך ראשון חזק מכיל את התשובה, הנושא וצעד הבא אחד וברור.
Google לא פרסמה ציון דירוג ישיר לתוכן מעל הקיפול. ב־2012 היא שינתה את כללי הפריסה לדפים עם יותר מדי מודעות בראש, וה־Core Web Vitals מודדים כמה מהר נטען האלמנט הגדול ביותר הגלוי. המסך הראשון גם קובע כמה זמן אנשים נשארים בדף, ואת זה אפשר למדוד בנתונים האנליטיים שלכם.
שאפו לכך שהכותרת, התשובה הישירה או המשפט הראשון של הגוף וכפתור אחד יהיו גלויים כולם במסך טלפון רגיל. בנייד השטח קטן, ולכן באנר גבוה או תמונת גיבור גדולה דוחפים כל דבר אחר מחוץ לתצוגה. בדקו בטלפון אמיתי, לא רק בכלי עיצוב.
