עימוד ו-SEO לפי ההנחיות העדכניות של גוגל: כתובת ייחודית לכל דף, canonical עצמי, קישורים סריקים, גלילה אינסופית, כפתור טען עוד ופילטרים.

בקצרה
עימוד טוב מבחינת SEO פירושו לתת לכל דף בסדרה כתובת URL משלו שניתנת לסריקה, לחבר בין הדפים בקישורי HTML רגילים ולהציב בכל דף תגית canonical שמפנה אליו עצמו. גוגל כבר לא משתמשת ב-rel="next" וב-rel="prev", ולכן הקישורים עצמם עושים את העבודה. גלילה אינסופית וכפתורי "טען עוד" צריכים כתובות מעומדות מאחוריהם, ווריאציות של סינון או מיון צריכות בדרך כלל להישאר מחוץ לאינדקס.
רוצים להעמיק? שאלו את
עימוד ו-SEO עוסק באופן שבו מנועי חיפוש מגלים, סורקים ומאנדקסים תוכן שמפוצל על פני כמה דפים: קטגוריות מוצרים, ארכיוני בלוג, שרשורי פורום, תוצאות חיפוש פנימיות. טעויות כאן נפוצות ויקרות, כי הן יכולות להסתיר מגוגל מאות מוצרים או מאמרים בלי שום שגיאה גלויה. המדריך הזה מבוסס על התיעוד של גוגל בנושא עימוד וטעינה הדרגתית של דפים, עם דוגמאות מעשיות לחנויות מקוונות ולבלוגים.
עימוד הוא חלוקה של רשימה ארוכה של פריטים לרצף של דפים, בדרך כלל עם קישורים ממוספרים בתחתית: 1, 2, 3, הבא. אתרים משתמשים בו כדי שהדפים יישארו מהירים וקריאים. מבחינת מנועי החיפוש השאלה פשוטה: האם סורק יכול להגיע לכל פריט ברשימה, ואילו דפים ברצף ראויים להופיע בתוצאות?
גוגל מתייחסת לכל כתובת ברצף מעומד כדף נפרד. זה חשוב, כי דף 5 של קטגוריה הוא לעיתים קרובות המקום היחיד שבו Googlebot מוצא קישורים למוצרים או למאמרים ישנים יותר. אם דף 5 לא נגיש, הפריטים האלה תלויים לחלוטין במפת האתר XML או בקישורים פנימיים אחרים כדי להימצא.
העימוד משפיע על שלושה דברים שחשובים למנועי חיפוש:
ההנחיות של גוגל נכנסות ברשימה קצרה. הטבלה מסכמת מה לעשות וממה להימנע, לפי תיעוד העימוד שלה.
| נושא | מומלץ | להימנע |
|---|---|---|
| כתובות | כתובת ייחודית לכל דף, למשל ?page=2 או /page/2/ | מספרי דפים במקטע של הכתובת (#page=2), שגוגל מתעלמת ממנו |
| קישורים | קישורי <a href> רגילים מכל דף לדף הבא, ורצוי גם קישורים ממוספרים | עימוד שעובד רק דרך אירועי JavaScript או כפתורים בלי כתובת |
| תגית canonical | כל דף מפנה לעצמו | להפנות את כל דפי הסדרה לדף 1 |
| rel="next" / rel="prev" | אופציונלי; גוגל כבר לא משתמשת בהם, מנועים אחרים אולי כן | להסתמך עליהם כחיבור היחיד בין הדפים |
| כותרות ותיאורים | יכולים להיות דומים לאורך הסדרה; הוספת "דף 2" עוזרת למשתמשים | לדאוג מאזהרות על כותרות כפולות בדפים מעומדים |
| פילטרים ומיון | noindex או כללי robots.txt לווריאציות שלא רוצים באינדקס | לתת לכל צירוף של פילטר ומיון להפוך לכתובת שניתנת לאינדוקס |
| דפים שלא קיימים | להחזיר סטטוס 404 לדפים מחוץ לטווח כמו ?page=999 | להפנות אותם לדף 1 או להציג דף ריק עם סטטוס 200 |
לא. זו טעות העימוד הנפוצה ביותר. התיעוד של גוגל אומר במפורש שאין להשתמש בדף הראשון ברצף כדף הקנוני. דף 2 מכיל פריטים שונים מדף 1, ולכן הגדרת דף 1 כ-canonical שלו אומרת לגוגל שדף 2 הוא כפילות. עם הזמן גוגל עלולה להפסיק לסרוק את הדפים העמוקים, ומוצרים או פוסטים שמקושרים רק מהם נעשים קשים יותר לגילוי.
ההגדרה הנכונה היא תגית canonical שמפנה לעצמה בכל דף: דף 2 מפנה לדף 2, דף 3 לדף 3. פרט קשור: ודאו שלדף 1 יש כתובת אחת בלבד. אם קיימות גם /shoes/ וגם /shoes/?page=1, קשרו בכל מקום לגרסה הנקייה והפנו את הווריאציה ?page=1 אליה בהפניה או ב-canonical.
גוגל אישרה ב-2019 שהפסיקה להשתמש במאפייני הקישור האלה לאינדוקס, והתיעוד העדכני שלה חוזר על כך, עם הערה שמנועי חיפוש אחרים עדיין עשויים לקרוא אותם. הם לא מזיקים, כך שאפשר להשאיר אותם אם מערכת ניהול התוכן מוסיפה אותם אוטומטית. מה שאי אפשר לעשות הוא להסתמך עליהם: גוגל מחברת בין דפי הסדרה דרך הקישורים הגלויים ביניהם, ולכן קישורי <a href> שניתנים לסריקה חשובים יותר מכל סימון.
גוגל גם מציעה לקשר מכל דף באוסף חזרה לדף הראשון. כך הדף הראשון מקבל יותר קישורים פנימיים, מה שעשוי לרמוז שהוא דף הנחיתה הטוב ביותר לסדרה. קישור פנימי טוב בדפי קטגוריה, למשל קישורים לתתי קטגוריות ולמוצרים הנמכרים ביותר בדף 1, משלים את השאר.
ברוב המקרים השאירו את הדפים המעומדים ניתנים לאינדוקס. noindex מדף 2 והלאה לא מונע מגוגל לראות את הדף בהתחלה, אבל גוגל אמרה שדפים שנשארים זמן רב ב-noindex נסרקים בסופו של דבר פחות, והקישורים שלהם נעקבים פחות. כך חוזרת בדיוק בעיית הגילוי שהעימוד אמור היה לפתור.
דפים עמוקים ממילא מדורגים רק לעיתים רחוקות בשאילתות תחרותיות, כי דף 1 מרכז את רוב הקישורים הפנימיים ואותות הרלוונטיות. התפקיד העיקרי שלהם ב-SEO הוא להוביל סורקים לפריטים שהם מציגים. השאירו אותם ניתנים לאינדוקס, תנו להם כותרת ברורה כמו "נעלי ריצה, דף 3", והימנעו מהעתקת טקסט הפתיחה הארוך של דף 1 לכל דף בסדרה.
דף "הצג הכול" מציג את הרשימה כולה בכתובת אחת. בפוסט של Search Central מ-2011 גוגל כתבה שמשתמשים מעדיפים לעיתים קרובות דף כזה, והציעה להפנות אליו את הדפים המעומדים בתגית canonical כשהוא נטען מהר. תיעוד העימוד העדכני של גוגל כבר לא מזכיר את האפשרות הזו. בפועל, דף "הצג הכול" הגיוני רק לרשימות קצרות, לכל היותר כמה עשרות פריטים, שבהן הדף המלא נשאר מהיר. בקטלוגים גדולים, דף אחד עם מאות מוצרים פוגע בזמן הטעינה וב-Core Web Vitals, ולכן עימוד קלאסי הוא הבחירה הבטוחה יותר.
גלילה אינסופית טוענת פריטים חדשים בזמן שהמבקר גולל למטה. הסורקים של גוגל לא גוללים ולא מפעילים פעולות שדורשות משתמש, ולכן פריטים שנטענים כך עלולים להישאר בלתי נראים. הפתרון הוא לגבות את הגלילה האינסופית בכתובות מעומדות: לכל קבוצת פריטים יש כתובת משלה (למשל ?page=3), הכתובת בדפדפן מתעדכנת בזמן הגלילה, והדפים מחוברים בקישורים שניתנים לסריקה ועובדים בלי JavaScript.
לכפתור "טען עוד" יש אותה מגבלה: Googlebot לא לוחץ על כפתורים. הכפתור יכול להישאר בשביל המשתמשים, כל עוד הוא קישור אמיתי לכתובת המעומדת הבאה, או כל עוד אותם פריטים נגישים דרך בלוק עימוד רגיל או דרך מפת האתר XML. בדקו זאת על ידי השבתת JavaScript בדפדפן: אם אינכם מצליחים להגיע לדף 2, רוב הסורקים גם לא יצליחו.
ניווט מסונן (פילטרים לפי מידה, צבע, מחיר, מותג) מכפיל כתובות במהירות. קטגוריה עם 10 דפים, 5 אפשרויות מיון ו-20 פילטרים יכולה ליצור אלפי צירופים, כל אחד מהם מעומד. המדריך של גוגל לניהול ניווט מסונן ממליץ להחליט אילו גרסאות ראויות בכלל לסריקה:
ניקח קטגוריה של 480 נעלי ריצה, 24 בכל דף, כלומר 20 דפים. הגדרה תקינה נראית כך:
אותו היגיון חל על ארכיון בלוג: כתובת אחת לכל דף ארכיון, canonical שמפנה לעצמו, קישורים ממוספרים, וכל מאמר נגיש גם מדפי קטגוריה או מפוסטים קשורים.
בדיקת עימוד לוקחת פחות משעה ברוב האתרים:
עימוד ו-SEO מסתכמים בכמה כללים מתוך ההנחיות של גוגל עצמה: כתובת ייחודית לכל דף, קישורים שניתנים לסריקה בין הדפים, canonical שמפנה לעצמו במקום canonical לדף 1, אי הסתמכות על rel="next" ו-rel="prev", וכתובות מעומדות מאחורי כל גלילה אינסופית או כפתור "טען עוד". שלטו בפילטרים ובאפשרויות המיון כדי שלא יציפו את האינדקס, ותנו לכל פריט נתיב גילוי שני דרך מפת האתר. כדי לבדוק בתוך שניות את ה-canonical, תגיות האינדוקס והקישורים של כל כתובת מעומדת, הריצו את בדיקת ה-SEO בדף החינמית של Sorank.
בדרך כלל לא. גוגל מתייחסת לכל כתובת מעומדת כדף נפרד, ודפים עמוקים הם לעיתים קרובות הנתיב היחיד למוצרים או למאמרים ישנים יותר. דפים שנשארים זמן רב ב-noindex נוטים להיסרק פחות, וזה עלול להסתיר את הפריטים שהם מקשרים אליהם. השאירו אותם ניתנים לאינדוקס עם canonical שמפנה לעצמו, ושמרו את ה-noindex לווריאציות של סינון ומיון.
לא. גוגל אמרה שהיא כבר לא משתמשת במאפיינים האלה, אם כי מנועי חיפוש אחרים עדיין עשויים לקרוא אותם. אפשר להשאיר אותם אם מערכת ניהול התוכן מוסיפה אותם, אבל דפי הסדרה חייבים להיות מחוברים בקישורים רגילים שניתנים לסריקה, ועליהם גוגל מסתמכת.
גלילה אינסופית נוחה למשתמשים, אבל לבדה היא מסוכנת, כי הסורקים של גוגל לא גוללים ולא לוחצים כדי לטעון פריטים נוספים. הפתרון הוא לגבות אותה בכתובות מעומדות: לכל קבוצת פריטים יש כתובת משלה והיא מקושרת בקישורי HTML רגילים. בדיקה עם JavaScript מושבת מראה מהר אם הסורקים מגיעים לכל דף.
הם ניסו את Sorank לפניכם
