פוסט בבלוג ממוצע לוקח כ-3 שעות ו-20 דקות לכתיבה. הנה איך למדוד את הזמן שלכם שלב אחר שלב, ואיפה לחסוך בבטחה.

בעמוד זה
בקצרה
כתיבת פוסט בבלוג לוקחת בממוצע כ-3 שעות ו-20 דקות, לפי סקר של Orbit Media לשנת 2026 שנערך בקרב 1042 משווקי תוכן. המספר הזה נמוך מהשיא של 4 שעות ו-10 דקות בשנת 2022, אבל הוא אומר לכם מעט מאוד על הפוסט הבא שלכם. הזמן שלכם תלוי באורך, בעומק המחקר, במידת ההיכרות שלכם עם הנושא ובשיטה שבה אתם עובדים. מדדו את הזמן על כמה פוסטים, ואז תכננו לפי המספרים שלכם.
רוצים להעמיק? שאלו את
שאלון קצר
איך כדאי לנהל את הבלוג שלכם?
Sorank מתאים לתשובות שלכם
נסו אותו 3 ימים באתר שלכם וראו איפה אתם עומדים ב-Google, ב-ChatGPT ובשאר מערכות הבינה המלאכותית.
התחילו ניסיון חינם ל-3 ימים3 ימים חינם, ואז מפסיקים מתי שרוצים. אחריות להחזר כספי למשך 90 יום, בכפוף לתנאים.
רוב המאמרים בנושא הזה מצטטים ממוצע אחד ועוצרים שם. הממוצע הוא נקודת התחלה שימושית, אבל הוא מסתיר את רוב מה שקובע את לוח הזמנים שלכם. להלן מה שהנתונים העדכניים אומרים, ומה שהם לא יכולים לומר לכם.
כתיבת פוסט בבלוג ב-2026
מקור: Orbit Media, blogging statistics 2026
נתוני הבלוגינג של Orbit Media לשנת 2026 מראים שהזמן לכל פוסט יורד ארבע שנים רצופות אחרי שיא ב-2022. בסקרים הקודמים שלהם, המספר עלה מכ-2.5 שעות ב-2014 לכמעט 4 שעות עד 2019. מדובר בתשובות שהמשתתפים דיווחו בעצמם, ולא במדידות עם שעון עצר, ולכן כדאי להתייחס אליהן כאל נקודת השוואה ולא ככלל.
הזמן לכל פוסט, לפי הסקר
מקור: Orbit Media, blogging statistics
אורך הפוסט הממוצע הגיע לשיא של 1427 מילים ב-2023, וירד ל-1312 מילים בסקר של 2026. אורך וזמן זזים יחד, וזה הגיוני. כל סעיף נוסף דורש מחקר, כתיבה ובדיקה. אבל האורך לא מסביר את כל המגמה, לכן כדאי להסתכל גם על השלבים שלכם ולא רק על הסך הכול.
ממוצע מערבב עדכון מוצר קצר שנכתב מהזיכרון עם מדריך ארוך שדרש ראיונות ובדיקת נתונים. הוא לא יכול לומר לכם איזה מהשניים אתם כותבים השבוע. המספר שכדאי לתכנן לפיו הוא המספר שלכם, מפורק לפי שלב. שאר המדריך הזה מראה איך לבנות אותו.
לשאלה הנפרדת של כמה זמן לוקח לקידום אתרים (SEO) להניב תוצאות, ראו את לוח הזמנים לתוצאות SEO.
פוסט אינו משימה אחת. זו שרשרת של עבודות קטנות שמבוצעות זו אחרי זו, ולכל אחת מהן יש דרך משלה להאט אתכם. אם מודדים רק את הכתיבה, מפספסים את רוב העבודה. להלן השלבים, בסדר שבו רוב הכותבים נתקלים בהם.
לפני כל מחקר, צריך שאלה אחת שהפוסט עונה עליה, כפי שהקורא היה מקליד אותה. "זמן כתיבת פוסט בבלוג" הוא נושא. "כמה זמן לוקח לכתוב פוסט בבלוג?" היא שאלה, והיא אומרת מה לכסות ומה להשאיר בחוץ. כותבים שמדלגים על השלב הזה נוטים לחקור הרבה יותר ממה שהפוסט צריך, כי כל עובדה נראית רלוונטית אולי.
כאן נמצא רוב הזמן המשתנה. פוסט שנבנה על הניסיון שלכם ועל מקור ראשוני אחד או שניים אפשר לבדוק אחה"צ אחד. פוסט שמשווה עשרה מתחרים, שני סקרים ודף מוצר לוקח הרבה יותר זמן, וכל טענה שמוסיפים צריכה מקור שקראתם בפועל. ההנחיות של Google שואלות אם התוכן מציג ניסיון ממקור ראשון, ולכן המחקר הוא המקום שבו מוצאים את הניסיון שממנו תכתבו.
המתווה הוא השלב הזול ביותר לתקן. סידור מחדש של כותרות לוקח דקות, בעוד שכתיבה מחדש של סעיף גמור שנמצא במקום לא נכון לוקחת הרבה יותר זמן. מתווה טוב מציין כל סעיף, את השאלה שהוא עונה עליה, ואת המקור או הדוגמה שישתמש בהם.
הטיוטה היא השלב שרוב האנשים מדמיינים כשהם שואלים על זמן, והיא לא תמיד הארוכה ביותר. המלכודת היא לכתוב ולתקן במקביל. בכל פעם שעוצרים לתקן משפט, מאבדים את חוט המחשבה. טיוטה ראשונה שנכתבת ברצף היא גסה, אבל היא שלמה, וטיוטה שלמה קל יותר לתקן.
רוב הכותבים מאחדים שני סבבי עריכה לאחד. הסבב הראשון מתקן את הבהירות: משפטים ארוכים, מילים מעורפלות, נקודות חוזרות. הסבב השני בודק כל עובדה, מספר וקישור מול המקור שלו. ערבוב שני הסבבים מאט את שניהם. בדיקת העובדות היא השלב שנוטים לדלג עליו הכי הרבה, והוא היקר ביותר לתיקון אחרי פרסום.
צילומי מסך, גרפים, קישורים פנימיים, הכותרת, תיאור המטא וטקסט החלופי לתמונה, כל אחד מהם לוקח מעט זמן, אבל הם מצטברים. רוב הכותבים עושים אותם בסוף, בחופזה. הוספת קישורים בזמן הכתיבה מקצרת את המעבר האחרון, כפי שמוסבר בסעיף על הקישורים בהמשך.
הטבלה שלהלן הופכת את השלבים האלה לכלי תכנון. השתמשו בה כדי למצוא את השלב שאוכל את הזמן שלכם, ואז בדקו מה אפשר לשנות בבטחה.
| שלב | מה כלול בו | מה מאט אותו | מה אפשר לקצר בבטחה |
|---|---|---|---|
| שאלה | בחירת השאלה האחת שהפוסט עונה עליה | נושא מעורפל ללא קורא ברור | חפשו את השאילתה המדויקת, ואז עצרו |
| מחקר | קריאת מקורות, איסוף דוגמאות ונתונים | קריאה פתוחה וטענות ללא מקור | קבעו מראש מגבלה למספר המקורות |
| מתווה | רשימת סעיפים, שאלות ומקורות | שכתוב המבנה אחרי הטיוטה | השתמשו שוב בתבנית לאותו סוג פוסט |
| טיוטה | כתיבת הטקסט כולו במעבר אחד | עריכה תוך כדי כתיבה | כתבו ברצף בלי לעצור |
| עריכה ובדיקה | מעבר לבהירות, ואז מעבר לעובדות וקישורים | איחוד שני המעברים או דילוג על העובדות | שמרו על שני המעברים נפרדים |
| ויזואליה ופרסום | תמונות, קישורים, כותרת, מטא וטקסט חלופי | השארת הכול לשעה האחרונה | הוסיפו קישורים וטקסט חלופי תוך כדי |

שני כותבים יכולים להתחיל מאותו נושא ולסיים בהפרש של שבוע. ההבדל נובע מכמה גורמים מועטים. כדאי לזהות אותם לפני שמעריכים, אחרת ההערכה שלכם תהיה הממוצע, והממוצע אינו הפוסט שלכם.
האורך קובע את הזמן, אבל לא באופן שווה. כל סעיף נוסף מוסיף מחקר, כתיבה ובדיקה, וכל טענה חדשה מוסיפה מקור שצריך לאמת. פוסט ארוך אינו פוסט קצר שחוזר על עצמו: הוא דורש עבודה רבה יותר על המבנה, כדי שהקורא ימצא את דרכו. קבעו את האורך לפי השאלה, לא לפי יעד. המדריך שלנו על כמה אורך צריך מאמר מכסה את ההחלטה הזו לעומק.
עומק המחקר הוא המשתנה הגדול ביותר שאתם שולטים בו. פוסט שבו כבר יש לכם את הנתונים לוקח פחות זמן מפוסט שבו צריך למצוא אותם. קבעו מראש כמה מקורות אתם צריכים, ועצרו כשהגעתם אליהם. קריאה מעבר לכך כמעט אף פעם לא משפרת את הפוסט, ותמיד עולה זמן.
אם אתם מכירים את הנושא, אתם כותבים מהזיכרון ובודקים רק את הפרטים. אם הוא חדש לכם, אתם קוראים קודם, אחר כך כותבים, ואז בודקים הכול פעמיים. ההנחיות של Google שואלות אם התוכן מציג ניסיון ממקור ראשון, למשל משימוש במוצר או מביקור במקום. הניסיון שלכם הוא המקור הכי מהיר לכתוב ממנו, וגם הכי קשה להחליף.
פוסט עם צילומי מסך, גרף ודוגמת קוד לוקח יותר זמן מפוסט טקסטואלי באותו אורך. כל ויזואליה דורשת צילום, התאמת גודל, כיתוב ובדיקה, וקוד צריך לבדוק. הקצו לכך זמן בנפרד, במקום להסתיר אותו בתוך "הטיוטה".
נושא חדש או מוכר
כותבים ב-2026 לא בוחרים בין "לכתוב ביד" לבין "לתת לבינה מלאכותית לכתוב". יש ארבע שיטות נפוצות, ורוב האנשים משלבים שתיים מהן. כל שיטה משנה כמה זמן אתם מבלים וכמה בדיקה עדיין נדרשת. להלן כל שיטה, עם העיקרון שלה, מתי מתאים להשתמש בה, היתרונות, המגבלות והדוגמה.
העיקרון: אתם חוקרים, בונים מתווה וכותבים את כל הטקסט בעצמכם. מתי להשתמש בה: כשלפוסט יש דעה משלכם או ניסיון ישיר, למשל מקרה בוחן או לקח מטעות. יתרונות: הקול הוא שלכם, ואתם מכירים כל טענה כי אתם יצרתם אותה. מגבלות: זו השיטה האיטית ביותר, והיא נשארת איטית כי מתחילים מאפס בכל פעם. דוגמה: מייסד כותב מה השתנה אחרי העברת האתר למערכת ניהול תוכן חדשה, על בסיס מספרים מהאנליטיקס שלו.
העיקרון: בונים מתווה מפורט עם שאלה ומקור לכל סעיף, ואז כותבים את הטיוטה לפיו. מתי להשתמש בה: לכל פוסט עם יותר מכמה סעיפים, או כשכמה אנשים תורמים לו. יתרונות: המבנה נקבע לפני הכתיבה, ולכן הטיוטה מתקדמת מהר יותר והסדר הגיוני. מגבלות: מתווה חלש מייצר טיוטה חלשה, והשגת מתווה נכון לוקחת זמן אמיתי. דוגמה: מנהלת שיווק רושמת את השאלות שהקונה שואל, כותבת תשובה לכל סעיף, ורק אחר כך מוסיפה את המבוא.
העיקרון: משתמשים במודל בינה מלאכותית כדי להפיק טיוטה ראשונה מהמתווה והמקורות, ואז עורכים אותה בחוזקה. מתי להשתמש בה: לפוסטים שגרתיים שבהם העובדות ידועות והמבנה סטנדרטי. יתרונות: הטיוטה הראשונה מגיעה תוך דקות, וכך דף לבן כבר לא קיים. מגבלות: הטיוטה יכולה לומר דברים שגויים בביטחון מלא, ולכן זמן הבדיקה לא נעלם. דוגמה: מדביקים את המתווה ושלושה מקורות, מקבלים טיוטה, ומבלים את רוב הזמן בבדיקה של כל מספר מול המקור שלו.
העיקרון: מערכת חוקרת, כותבת, מדרגת ומפרסמת את המאמר, ואדם בודק אותו לפני שהוא עולה לאוויר. מתי להשתמש בה: כשמפרסמים הרבה דפים לפי לוח קבוע וצריך זרם יציב. יתרונות: הנפח נשאר יציב, והעבודה השגרתית יוצאת מלוח הזמנים שלכם. מגבלות: הבדיקה עדיין חייבת להיעשות כראוי, ודף שאף אחד לא בודק לפני הפרסום הוא סיכון ולא חיסכון. דוגמה: צוות משתמש במחולל מאמרי הבלוג של Sorank בבינה מלאכותית כדי לנסח את הדפים השגרתיים, ואז בודק את הטענות, הדוגמאות והקישורים בכל דף לפני האישור.
| שיטה | איך היא עובדת | מהירות עד הטיוטה הראשונה | סיכון לאיכות | בדיקה אנושית שעדיין נדרשת |
|---|---|---|---|---|
| מדף ריק | מחקר, מתווה וכתיבה ביד | האיטית ביותר | נמוך אם מכירים את הנושא | עריכה מלאה ובדיקת עובדות |
| מתווה קודם | מתווה מפורט, ואז טיוטה | בינונית | נמוך עד בינוני | עריכה לבהירות ובדיקת עובדות |
| טיוטה בבינה מלאכותית | הבינה המלאכותית כותבת לפי המתווה והמקורות | מהירה | בינוני עד גבוה | בדיקה של כל שורה ועריכה של הקול |
| אוטומטי עם בדיקה | מערכת כותבת ומפרסמת, ואדם מאשר | המהירה ביותר | בינוני, תלוי בבדיקה | אישור הטענות, הדוגמאות והקישורים |
סקרי Orbit Media מצאו שמשתמשי בינה מלאכותית ומי שאינם משתמשים היו בערך שווים בסבירות לדווח על תוצאות חזקות. הכלי אינו מה שגורם לפוסט לעבוד. המתווה, המקורות והבדיקה הם מה ששולטים בו, בלי קשר לשיטה שבחרתם.
הערה
הסקר רושם מה שמשווקים אומרים שהם עושים ואילו תוצאות הם מדווחים. זה לא ניסוי מבוקר, לכן השתמשו בו כדי לכוון ציפיות, לא כדי להוכיח ששיטה אחת מנצחת אחרת.
השיטה הזו מתאימה לפוסט בינוני באורכו על נושא שאתם מכירים במידה סבירה. יש לה חמישה צעדים, ולכל אחד נקודת סיום ברורה, כך שאתם יודעים מתי לעבור לבא. הריצו אותה פעם אחת עם שעון עצר, ואז שנו מה שלא מתאים לכם.
השיטה בחמישה צעדים
כתבו את השאלה במשפט אחד, ואז כתבו את התשובה בשני משפטים. אם אינכם יכולים לתת את התשובה בשני משפטים, השאלה רחבה מדי לפוסט אחד, ולכן פצלו אותה. הצעד הזה לוקח דקות ספורות וחוסך את הזמן הרב ביותר, כי כל החלטה מאוחרת נובעת ממנו.
לכל סעיף רשמו שלושה דברים: השאלה שהוא עונה עליה, המקור או הדוגמה שהוא משתמש בהם, והמשפט שמסיים אותו. הפריט השלישי הוא זה שרוב הכותבים מדלגים עליו. בלעדיו הסעיפים גדלים עד שהם מכסים הכול. שימו את המקורות ליד הסעיפים עכשיו, ולא בתיקייה שתחפשו בה אחר כך.
כתבו ברצף. כשנתקלים בפער, כמו מספר חסר, הוסיפו סוגריים והמשיכו, למשל [לבדוק את מספר הסקר]. הסוגריים קלים למציאה בשלב העריכה, ומונעים מכם ללטש פסקה שאולי תמחקו בכל מקרה. הפעילו את השעון על הכתיבה בלבד, כדי שהמספר שתרשמו יהיה כן.
המעבר הראשון הוא לבהירות. קצרו משפטים ארוכים שנושאים רעיון אחד, החליפו מילים מעורפלות במילים ספציפיות, ומזגו נקודות חוזרות. המעבר השני הוא לדיוק. פתחו כל מקור, בדקו כל מספר וכל קישור, ומחקו כל טענה שאינכם יכולים לאתר. אל תתחילו את המעבר השני לפני שהראשון הסתיים, כי עריכות בהירות משנות את הטקסט שאתם צריכים לאמת.
הוסיפו את הוויזואליה שתכננתם, ואז את הקישורים, ואז את המטא-נתונים. הקישורים באים אחרי שהטקסט הסופי מוכן, אבל הם צריכים להיות קיימים כבר בזמן הכתיבה. תנו לכותרת ולתיאור המטא מעבר קצר משלהם. תיאור המטא צריך לספר לקורא מה הוא יקבל, ולא לחזור על הכותרת. ודאו שלכל תמונה יש טקסט חלופי שמתאר מה היא מציגה.
שמרו יומן בזמן העבודה. קובץ טקסט פשוט מספיק:
date,post,stage,minutes
2026-11-02,how-long-to-write,question,5
2026-11-02,how-long-to-write,research,50
2026-11-02,how-long-to-write,outline,20
2026-11-03,how-long-to-write,draft,70
2026-11-03,how-long-to-write,edit,35
2026-11-03,how-long-to-write,visuals,25
דוגמה
אחרי חמישה פוסטים, כותב עשוי לגלות שהמחקר לוקח יותר זמן מהטיוטה. זה ממצא שימושי. הפתרון הוא מגבלה על המקורות בצעד 2, לא מקלדת מהירה יותר.
כלי מרוויח את מקומו כשהוא מבטל שלב או הופך בדיקה למהירה יותר. הוא מאבד את מקומו כשההגדרה שלו עולה יותר מהזמן שהוא חוסך. שפטו כל כלי לפי השלב שהוא משנה, לא לפי רשימת התכונות שלו.
בודק בהירות עוזר במעבר העריכה הראשון, כשאתם מחפשים משפטים קשים. Hemingway Editor מתאר את עצמו ככלי ל"כתיבה נכונה וברורה", והאתר שלו מקשר לבודקים חינמיים שמכסים מעבר ראשון. השתמשו בו כדי למצוא בעיות, ואז החליטו על התיקון בעצמכם. כלי שכותב מחדש את המשפטים שלכם בלי שתקראו אותם הוא סיכון ולא חיסכון.

מחולל מתווים חינמי נותן מבנה תוך שניות, וזו גרסה ראשונה שימושית לצעד 2. מחולל המתווים לבלוג ומחולל תקצירי התוכן שלנו מכסים את המתווה והתקציר. התייחסו לתוצאה כרשימת פתיחה. מחקו את הסעיפים שלא עונים על השאלה שלכם, והוסיפו את המקורות בעצמכם.
כלי כתיבה בבינה מלאכותית משנים את שלב הטיוטה יותר מכל דבר אחר, ולכן גם הבדיקה משתנה איתם. בדקו את הטענות, לא רק את הסגנון. מחולל מאמרי הבלוג בבינה מלאכותית של Sorank כותב לפי תקציר האתר שלכם, ואז מדרג כל מאמר לפי מבנה, מקורות, קישורים, טקסטים חלופיים לתמונות ומטא-נתונים. אפשר לערוך את הכותרת, הטקסט ותיאור המטא לפני שמשהו עולה לאוויר, כך שהבדיקה הופכת לרשימה לעבור עליה ולא לחיפוש אחר טעויות.

אזהרה
לעולם אל תפרסמו מספר שלא פתחתם את המקור שלו. טיוטה חכמה יכולה לתת מספר בביטחון מלא וללא שום מקור. מצאו את המקור, בדקו את המספר, ומחקו את הטענה אם אינכם יכולים.
טיפ
לפני שאתם מתחייבים לכלי, חשבו כמה שווה הזמן שלכם לכל פוסט בעזרת מחשבון עלות למאמר. כלי שחוסך שעה שווה משהו רק אם לשעה הזו יש ערך עבורכם.
רוב הפוסטים האיטיים מתעכבים מאותן סיבות מעטות. לכל טעות למטה שלושה חלקים: מה היא, איך מזהים אותה בעבודה שלכם, ואיך מתקנים אותה.
מה זה: קריאה פתוחה ואיסוף עובדות שאולי לעולם לא תשתמשו בהן. איך מזהים: בהערות שלכם יש יותר מקורות ממספר הסעיפים בפוסט, וחלק מהם לא מצוטטים בשום מקום. איך מתקנים: כתבו את השאלה משלב 1 בראש ההערות, השמיטו כל מקור שלא עונה עליה, וקבעו מגבלה למקורות לפני שמתחילים.
מה זה: עצירה אחרי כל משפט כדי ללטש אותו. איך מזהים: כתבתם את הסעיף הראשון שלוש פעמים, והסעיף האחרון עדיין לא קיים. איך מתקנים: כתבו ברצף עם סוגריים לפערים, ואז ערכו בסשן נפרד, רצוי למחרת, כשהטקסט נקרא כמו של מישהו אחר.
עריכה תוך כדי כתיבה
מה זה: להתייחס לטיוטה כגמורה כי היא נשמעת טוב. איך מזהים: בפוסט יש מספרים שלא פתחתם את המקורות שלהם. איך מתקנים: פתחו כל מקור, בדקו כל מספר מולו, ומחקו טענות שאי אפשר לאתר. מדיניות הספאם של Google מתארת תוכן שנוצר בהיקף גדול כיצירת דפים רבים מתוך מטרה עיקרית של מניפולציה בדירוג החיפוש, ומונה בין הדוגמאות יצירת דפים רבים בבינה מלאכותית גנרטיבית "ללא הוספת ערך למשתמשים". דף שנשמע טוב אבל לא אומר דבר שניתן לבדוק גם הוא אינו בטוח.
מה זה: מילוי או קיצוץ כדי להגיע למספר. איך מזהים: פסקאות שחוזרות על נקודה כדי למלא מקום, או פסקה מסכמת שרק חוזרת על המבוא. איך מתקנים: קבעו את האורך לפי השאלה, ועצרו כשהיא נענתה. ההנחיות של Google בנושא תוכן שמיועד קודם לאנשים מונות בין הסימנים האזהרה "להגיע למספר מילים מסוים כי אתם חושבים ש-Google מעדיף אותו".
מה זה: כתיבת הטקסט ואז חיפוש קישורים בחופזה. איך מזהים: הקישורים שלכם כלליים, כמו "קראו עוד", וחלקם מפנים לדפים שלא בדקתם. איך מתקנים: הוסיפו כל קישור פנימי בזמן שאתם כותבים את המשפט שצריך אותו, עם טקסט עוגן ספציפי. הסעיף הבא מסביר איך.
הערה
המספרים של Orbit Media הם תשובות של מסווקים שנסקרו, ולא מבחנים עם שעון עצר. השתמשו בהם כנקודת ייחוס, ושמרו את היומן שלכם לצידם.
קישורים פנימיים הם הדרך הזולה ביותר להפוך את הפוסט לשימושי יותר אחרי הפרסום. הם גם מראים למנועי החיפוש איך הדפים שלכם מתקשרים זה עם זה. הנחיות Google לקישורים לקידום אתרים (SEO) קצרות, והן קובעות את הכלל שעליו בונים: כל דף שחשוב לכם צריך לפחות קישור אחד מדף אחר באתר, במקום שמתאים להקשר, כך שהקורא מבין את התוכן הקשור.
Google מתארת טקסט עוגן טוב כ"תיאורי, תמציתי במידה סבירה, ורלוונטי לדף שבו הוא נמצא". המבחן פשוט: קראו רק את טקסט העוגן, מחוץ להקשר, ובדקו שהוא עדיין מובן בפני עצמו.
Google יכול לעקוב אחרי קישור רק אם הוא אלמנט anchor עם תכונת href. קישורים שנוספים באמצעות JavaScript ניתנים למעקב גם הם, כל עוד הם משתמשים בסימון סטנדרטי. קישורים מסוג javascript: אינם מומלצים. הכלל המעשי למערכת ניהול התוכן שלכם פשוט: השתמשו בקישורים רגילים, לא בכפתורים או באלמנטים בתסריט שמתנהגים כמו קישורים.
העוגן הוא המילים הניתנות ללחיצה. השוו את האפשרויות שלהלן על ידי קריאה של כל אחת מחוץ להקשר.
| טקסט העוגן | למה זה עובד או נכשל |
|---|---|
| כמה אורך צריך מאמר | ספציפי, ומתאר את הדף היעד |
| מחולל מתווים לבלוג | מציין את הכלי ואת מה שהוא עושה |
| המדריך הזה | כללי מחוץ להקשר, ולא אומר דבר על הדף היעד |
| לחצו כאן | לא נותן לקורא שום מידע |
הוסיפו כל קישור כשאתם כותבים את המשפט שצריך אותו. בחרו קודם את הדף היעד, באמצעות החיפוש באתר שלכם, ואז כתבו את העוגן מתוך הנושא של אותו דף. לדוגמה, המדריך שלנו על קישור פנימי אוטומטי מכסה את הכללים ששומרים על בטיחות אוטומציית הקישורים, ותוכן עמוד השדרה מסביר איך לבחור ולקשר את הדפים המרכזיים שלכם. ואם אתם כותבים על הבלוגינג עצמו, המדריך שלנו על בלוגינג לקידום אתרים מציג את השיטה הרחבה שבה הקישורים האלה מתאימים.
מהירות חשובה רק אם התוצאה שווה קריאה. ההנחיות של Google לתוכן מועיל מכוונות לכתיבה לאנשים קודם, ומדיניות הספאם שלה מציבה קו מול דפים שנבנו כדי לתמרן דירוגים. שניהם צריכים לקבוע איך אתם מבלים זמן בכל שלב.
ההנחיות של Google ליצירת תוכן מועיל, אמין ומיועד לאנשים שואלות שתי שאלות: האם הקורא יסיים לדעת מספיק כדי להגיע למטרה שלו, והאם התוכן מציג ניסיון ממקור ראשון. השאלות האלה אינן על מהירות, אבל הן אומרות לכם איפה להשקיע זמן. השקיעו את המאמץ בחלקים שרק אתם יכולים לכתוב: מה ניסיתם, מה קרה, ומה הייתם משנים בפעם הבאה.
סימנים לתוכן שמיועד לאנשים קודם וסימני אזהרה
הדוגמה החשובה ביותר לכתיבה בבינה מלאכותית היא יצירת דפים רבים ללא ערך למשתמשים. המדיניות עוסקת בנפח ובערך, לא בכלי שבו נכתב התוכן. אם תפרסמו פחות פוסטים, אבל טובים יותר, כל אחד עם שאלה אמיתית ובדיקה אמיתית, תישארו רחוקים מהקו הזה.
ההנחיות של Google לתוכן מועיל קובעות שאופן יצירת הפריט הוא מידע שימושי לקוראים. הן שואלות אם הקוראים יכולים לראות שנעשה שימוש באוטומציה או בבינה מלאכותית, בין אם בהצהרות ובין אם בדרכים אחרות, ומציעות גילוי כשקוראים היו מצפים לו באופן סביר. הערה קצרה על אופן הכנת הפוסט לוקחת שניות לכתוב, ומסירה את השאלה מראש.
אזהרה
ההנחיות של Google מתארות פרופילי כותבים מזויפים, כמו הסמכות שהומצאו או תמונות פרופיל שנוצרו בבינה מלאכותית, כהונאה וכסימן לאיכות נמוכה. חתמו את הפוסטים שלכם בשם של כותב אמיתי שבדק אותם.
הממוצע הוא מקור ייחוס שימושי, אבל המספר שקובע את השבוע שלכם הוא המספר שלכם. הריצו את היומן על חמישה פוסטים, ואז חברו את הדקות לכל שלב. תראו לאן הזמן הולך, ותוכלו להשוות את השלבים היקרים ביותר לטבלה שלמעלה במדריך הזה.
בחרו את הפוסט הבא שלכם, כתבו את השאלה שלו, והפעילו שעון עצר. רשמו כל שלב. בנו את המתווה עם המקורות לפני שאתם כותבים את הטיוטה. בסוף השבוע, הסתכלו על השלב שלקח הכי הרבה זמן, ושנו בו דבר אחד. שינוי אחד בכל פעם משאיר את הניסוי ברור, ומראה איזה שינוי יצר את ההבדל.
לפני הפרסום
מטרת המדידה אינה לכתוב מהר יותר לשם המהירות עצמה. המטרה היא להשקיע את השעות בחלקים שהופכים את הפוסט לשווה קריאה: השאלה שבחרתם, המקור שאימתתם, והדוגמה שרק אתם יכולים לתת. הזמן שנחסך בשלבים השגרתיים הוא זמן שאפשר להעניק לחלקים האלה.
סקר Orbit Media לשנת 2026, שנערך בקרב 1042 משווקי תוכן, מציב את הממוצע על כ-3 שעות ו-20 דקות לפוסט. זה נמוך מהשיא של 4 שעות ו-10 דקות ב-2022. הזמן שלכם תלוי באורך, בעומק המחקר ובמידת ההיכרות עם הנושא.
ממוצעים של סקרים מערבבים כותבים מנוסים וחדשים, ולכן הם מדריך חלש למתחילים. עקבו אחרי חמישה פוסטים באורך דומה, ורשמו את הדקות לכל שלב. המספר הזה שימושי לכם יותר מכל ממוצע, כולל זה שלמעלה.
היא יכולה להאיץ את הטיוטה הראשונה ואת המתווה, אבל בדיקת העובדות והעריכה עדיין לוקחות זמן. Orbit Media מצאו שמשתמשי בינה מלאכותית ומי שאינם משתמשים היו שווים בערך בסבירות לדווח על תוצאות חזקות, ולכן התהליך חשוב יותר מהכלי.
