בולטות ישות היא ציון בין 0 ל-1 שמודד עד כמה ישות מרכזית בטקסט. איך Google מחשב אותו, איך לקרוא אותו ואיך להפוך את הנושא שלכם לברור.

בעמוד זה
סיכום
בולטות ישות היא ציון בין 0 ל-1 שמציין עד כמה ישות מרכזית בטקסט כולו. ה-Natural Language API של Google מחזיר אותו לכל ישות שזוהתה: ערך קרוב ל-1 פירושו שהמסמך עוסק באמת בישות הזו, ואילו ערך קרוב ל-0 מציין אזכור חולף בלבד.
רוצים להעמיק? שאלו את
בולטות ישות מודדת עד כמה טקסט עוסק בישות אחת, כמו אדם, מקום, ארגון, מוצר או מושג. לישות יש זהות שחורגת מאיות השם, ולכן הבולטות נגזרת מהמשמעות ולא ממספר הפעמים שמילה מופיעה. התיעוד הרשמי של Google מתאר את השדה כמידע על החשיבות או המרכזיות של הישות לכלל טקסט המסמך.
הציון נע בין 0 ל-1. ככל שהוא קרוב יותר ל-0, הישות בולטת פחות, וככל שהוא קרוב יותר ל-1, היא בולטת יותר. מכיוון שהציון מתאר את המסמך כולו, הוא תלוי בתפקיד שהישות ממלאת לאורך כל הטקסט ולא באזכור בודד. התיעוד של Google מביא דוגמה: „הנשיא טראמפ ידבר מהבית הלבן ב-7 באוקטובר, בוושינגטון.” במשפט הזה, טראמפ מקבל 0.79 והבית הלבן מקבל 0.09, וזה מראה כמה מהר הערך יורד בישות משנית.

הצילום שלמעלה מציג את הדף שבו Google מגדיר את השדה salience בתיעוד ה-Entity שלו. ההגדרה הזו היא נקודת הייחוס לכל ציון שאתם קוראים מה-API. קראו את הערכים כדירוג בתוך אותו ניתוח, כי כל ערך מתאר מסמך אחד ולא סולם אוניברסלי.
צפיפות מילות המפתח היא מדד לקסיקלי: היא מחלקת את מספר הפעמים שמילה מופיעה בסך המילים, בלי להתחשב במשמעותן. בולטות ישות היא מדד סמנטי. היא תלויה באופן שבו הישות מתוארת, במושגים אחרים שמופיעים לצידה ובתפקיד הדקדוקי שהיא ממלאת בכל משפט. שני המדדים יכולים להיפרד, כי צירוף שחוזר פעמים רבות עשוי להופיע בקטעים שבהם הוא אינו הנושא.
לכן חזרה היא מנוף חלש. מנועי החיפוש נשענים יותר ויותר על המשמעות, כפי שמתארים חיפוש סמנטי ועיבוד שפה טבעית. דף שהופך ישות לנושא האמיתי שלו שולח למערכות האלה אות ברור יותר מדף שמכניס את אותו צירוף לכל פסקה.
התחילו בכך שתציינו את הישות ואת סוגה במשפט הראשון של הדף, כך שהקורא והמכונה יידעו על מה הדף מדבר משורת הפתיחה. שימו את הישות בתחילת הפסקאות והפכו אותה לנושא המשפטים במקום שזה נשמע טבעי. שמרו על כתיב ואותיות גדולות עקביים, והתייחסו אליה בשילוב של שם מלא, צירוף שם ושם גוף, במקום לחזור על הצירוף המדויק בכל שורה.
לאחר מכן תארו למה הישות קשורה. הסבירו את הקשרים שלה למושגים אחרים וקשרו אותם למזהים ב-Knowledge Graph שבהם Google משתמש לישויות מוכרות. לבסוף, ציינו את נושא הדף בנתונים מובנים. Schema.org מגדיר את המאפיין about כ„נושא העוסק בו אובייקט”, וזה בדיוק האות שהבולטות מנסה להעריך.
{"@context": "https://schema.org", "@type": "WebPage", "about": {"@type": "Thing", "name": "בולטות ישות"}}
ה-Natural Language API של Google מבצע ניתוח ישויות בשיטה analyzeEntities. שולחים את הטקסט, והתשובה מפרטת כל ישות עם ציון הבולטות והסוג שלה. הריצו את הניתוח על הדף שלכם ועל הדפים שמדורגים לאותו חיפוש, והשוו אילו ישויות כל טקסט הופך למרכזיות.
השוו דירוגים, לא ערכים גולמיים. כל ערך מתאר מסמך, ולכן השוואת ערכים גולמיים בין דפים באורכים שונים עלולה להטעות. בדקו אם הישות שאתם מכוונים אליה נמצאת בשלושת, בחמשת או בעשרת הראשונים בכל ניתוח, ועקבו אחרי המיקומים לאורך זמן. כדי לתכנן קבוצת דפים סביב נושא, מחולל האשכולות הנושאיים של Sorank עוזר לקבץ דפים קשורים, וביקורת SEO סמנטית מראה איפה אותות הישויות באתר חלשים.
ל-SEO, דף עם ישות ברורה קל יותר למנוע חיפוש לשייך לשאילתות שהוא מכוון אליהן. ברמת האתר, מיקוד עקבי בכל ישות תומך בSEO של ישויות, משום שמנועי החיפוש בונים את התמונה שלהם של נושא מדפים רבים שמסכימים עליו. ל-GEO, אותה בהירות עוזרת לעוזרים מבוססי בינה מלאכותית. דף שעוסק ללא היסוס בישות אחת קל יותר לאיתור ולציטוט כשמישהו שואל שאלה על הישות הזו.
בולטות ישות היא ציון בין 0 ל-1 שמציין עד כמה ישות מרכזית בטקסט, כפי שה-Natural Language API של Google מחשב אותו. השתמשו בו כדי לוודא שדף באמת עוסק בישות שאתם מכוונים אליה: ציינו אותה מוקדם, הפכו אותה לנושא, תארו למה היא קשורה וציינו את הנושא בנתונים המובנים. מדדו אותה בהשוואת דירוגים בתוך כל ניתוח, ושמרו על המיקוד במה שהקורא צריך.
מקורות
בולטות ישות היא ציון בין 0 ל-1 שמציין עד כמה ישות מרכזית בטקסט כולו. ה-Natural Language API של Google מחזיר אותו לכל ישות שזוהתה, וערך קרוב ל-1 פירושו שהמסמך עוסק באמת בישות הזו.
לא. צפיפות מילות המפתח סופרת כמה פעמים מילה מופיעה ביחס לסך המילים, ואילו הבולטות משקפת את המשמעות ואת התפקיד שהישות ממלאת במשפטים. חזרה על צירוף לבדה אינה מגדילה את הבולטות.
ציינו את הישות ואת סוגה במשפט הראשון, הפכו אותה לנושא המשפטים במקום שזה נשמע טבעי, והתייחסו אליה בשילוב של שמות וכינויי גוף. לאחר מכן ציינו את נושא הדף במאפיין about של schema.org.
