הזרקת פרומפט היא מתקפה שמשתלטת על מודל AI באמצעות קלט מתוכנן בקפידה. גלו כיצד פועלות הזרקה ישירה ועקיפה וכיצד להתגונן מפניהן.

הזרקת פרומפט היא פגיעות שבה תוקף מבצע מניפולציה על מודל שפה גדול באמצעות קלט מתוכנן בקפידה, וגורם לו לפעול בדרכים שהמפתחים שלו מעולם לא התכוונו אליהן. מכיוון שרוב המודלים מעבדים הוראות ונתונים יחד בזרם טקסט אחד, הוראה זדונית יכולה להשתלב בתוכן לגיטימי ולהשתלט בשקט על התנהגות המודל, ולהוביל לדליפת נתונים, פלט שגוי או פעולות לא מורשות.
הסיכון הפך למרכזי באבטחת AI: רשימת OWASP Top 10 for LLM Applications מדרגת את הזרקת הפרומפט כאיום מספר אחת לשנת 2025. עבור משווקים, מייסדים ואנשי מקצוע בתחומי SEO ו-GEO, הנושא חשוב מכיוון שאותם דפים שעוזר AI קורא כדי לענות על שאלה יכולים להפוך לערוץ להעברת מתקפות אלו, מה שהופך את היגיינת התוכן לנושא אבטחה, לא רק לנושא איכות.
פגיעות של הזרקת פרומפט מתרחשת כאשר פרומפטים של משתמשים, או טקסט אחר שהמודל קורא, משנים את התנהגותו או את הפלט שלו בדרכים לא מכוונות. בניגוד להזרקה תוכנתית מסורתית שמכוונת לפרסר (parser), הזרקת פרומפט מנצלת משהו יסודי יותר: המודל מתייחס לכל השפה שהוא מקבל כבעלת משמעות, ללא הפרדה מובנית בין הוראות מהימנות לנתונים לא מהימנים.
עיצוב זה הוא בדיוק הסיבה שבגללה המתקפה עובדת. כאשר משלבים הוראת מערכת, בקשת משתמש ותוכן שנשאב מהאינטרנט לתוך פרומפט אחד, למודל אין דרך אמינה לדעת אילו חלקים עליו לציית להם ואילו הוא צריך רק לקרוא. תוקף ששולט בכל חלק מהטקסט הזה יכול לנסות להחדיר פקודות. הבנת הנושא דורשת שליטה בסיסית בהנדסת פרומפטים ובאופן שבו LLM מעבד קלט.
הזרקת פרומפט ישירה, המכונה לעיתים קרובות jailbreaking, מתרחשת כאשר משתמש מקליד הוראה זדונית ישירות לתוך המודל. הדוגמה הקלאסית היא עקיפת הוראות, כמו בקשה מהמודל להתעלם מההוראות הקודמות שלו ולחשוף את פרומפט המערכת הנסתר שלו. צורות נוספות כוללות jailbreaks מבוססי משחק תפקידים שמפתים את המודל לאמץ דמות עם פחות הגבלות, טריקים של קידוד שמסווים את המטען הזדוני, ושיחות שמסלימות בהדרגה הרשאות.
הזרקה ישירה היא הצורה הנפוצה ביותר מכיוון שהתוקף פשוט משתמש בשדה הקלט כפי שנועד לשמש, אך עם תוכן עוין. ההשפעה נעה מחשיפת פרומפט מערכת סודי ועד לעקיפת כללי בטיחות, ולכן היא נכללת ישירות בתוך תחום הדאגות הרחב יותר של בטיחות AI.
הזרקת פרומפט עקיפה מסוכנת יותר וקשה יותר לזיהוי. כאן התוקף מסתיר הוראות בתוך תוכן חיצוני שהמודל יקרא בהמשך: דף אינטרנט, קובץ PDF, אימייל, תיאור כלי, או קובץ תצורה. כאשר ה-AI מעבד תוכן מורעל זה, הוא אינו יכול להבחין באופן אמין בין מידע לבין פקודות מוטמעות, כך שההוראה הנסתרת מופעלת מבלי שהמשתמש יראה אותה כלל.
הסכנה גדלה בקנה מידה מכיוון שמקור מורעל אחד יכול לפגוע בכל מי שמבקש מ-AI לעבד אותו. מקרה מתועד אחד כלל את דפדפן Perplexity Comet, שבו חוקרים שתלו טקסט בלתי נראה בפוסט בפורום שהערים על העוזר לדלוף סיסמה חד-פעמית של משתמש לשרת של התוקף. ככל שמערכות AI שואבות ממקורות נוספים באמצעות יצירה מוגברת-אחזור, שטח התקיפה גדל יחד איתן.
רוב המתקפות פועלות לפי היגיון פשוט: למצוא מקום שבו המודל קולט טקסט, ואז להציב שם הוראה שמנוגדת למטרה האמיתית של המודל. במתקפות ישירות, המקום הזה הוא תיבת הצ׳אט. במתקפות עקיפות, מדובר בכל תוכן שהמערכת קולטת אוטומטית מבלי להתייחס אליו כאל תוכן עוין פוטנציאלי, מה שצוותי אבטחה מכנים משטח קליטה (ingestion surface).
המטען עצמו יכול להיות גלוי או מוסתר, שכן המודל אינו זקוק לעיצוב הניתן לקריאה אנושית כדי לפרש אותו. הוראות יכולות להיות מוסתרות בטקסט לבן, במטא-נתונים, בתכונות alt, או קבורות בתוך מסמך ארוך. לאחר שהן נקראות, הן יכולות לבקש מהמודל לחלץ נתונים, לשכתב תשובה, או לקרוא לכלי מחובר, ולכן ההשלכות תלויות רבות במה שמותר למודל לעשות.
ההשפעות חמורות. הזרקה מוצלחת יכולה להוביל לחשיפת מידע רגיש, כולל נתונים אישיים ופרומפט המערכת עצמו, גישה לא מורשית לנתונים, הסלמת הרשאות, פלט מוטה או שגוי, ובמערכות מחוברות, הרצת פקודות שרירותיות. כאשר המודל יכול לפעול, לא רק לענות, הוראה מוזרקת יכולה לגרום להשלכות בעולם האמיתי.
הסיכון גדל עם רמת האוטונומיה. הגדרה של סוכני AI שגולשת, קוראת קבצים וקוראת לכלים יכולה להיות מכוונת על ידי הוראות נסתרות לביצוע פעולות מזיקות בשם המשתמש. אקוסיסטמים של כלים כמו Model Context Protocol מוסיפים עוצמה אך גם משטחי קליטה חדשים, כמו תיאורי כלים, שתוקפים יכולים לנסות להרעיל.
OWASP מדרגת את הזרקת הפרומפט במקום הראשון מכיוון שהיא טבועה באופן שבו AI גנרטיבי מעבד שפה, ולא באג שניתן לסגור בתיקון בודד. הארגון מציין כי לא ברור אם קיימת מניעה חסינת תקלות, לאור האופי הסטוכסטי של המודלים הללו. במילים אחרות, הפגיעות שוכנת בעיצוב היסודי של מערכות שמקבלות הוראות בשפה טבעית.
הזרקה עקיפה הופכת את הדירוג למוצדק אף יותר, מכיוון שהיא ניתנת להרחבה בקנה מידה. מסמך, דף או אימייל בודדים יכולים לשאת מתקפה שמגיעה לכל משתמש שהעוזר שלו קורא אותם. השילוב הזה, של היות הבעיה בלתי ניתנת לתיקון עקרונית ובעלת פוטנציאל ניצול נרחב בפועל, הוא הסיבה שמגֵנים מתייחסים אליה כאל עדיפות עליונה ולא כאל מקרה קצה.
אין תיקון בודד, ולכן ההגנה מתבצעת בשכבות. יש להגביל את המודל באמצעות הוראות תפקיד ברורות ולאמת בקפדנות את פורמט הפלט שלו. יש להפריד ולתייג בבירור תוכן חיצוני כדי שהמערכת תבחין בין הוראות מהימנות לנתונים לא מהימנים, וליישם סינון קלט ופלט. יש לאכוף גישה מבוססת הרשאות מינימליות כך שהמודל ייגע רק במה שהוא באמת זקוק לו, ולדרוש אישור אנושי לפעולות בעלות סיכון גבוה.
מעבר למודל, ההגנה היא אדריכלית: יש לאמת קריאות לכלים לפני ההרצה, לנטר חריגות התנהגותיות, ולהריץ באופן קבוע בדיקות יריבות (adversarial testing) כדי למצוא חולשות לפני התוקפים. עבור מפרסמים, המסקנה המעשית היא לשמור על ניקיון התוכן שלכם. סניטציה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים ואבטחת האתר שלכם הם חלק מבטיחות מותג ב-AI, המגנה גם על המבקרים שלכם וגם על העוזרים שקוראים את הדפים שלכם.
האתגר המרכזי הוא שהזרקת פרומפט לא ניתנת לחיסול מלא בעיצובי המודלים הנוכחיים, אלא רק לצמצום. מסננים מפחיתים את הסיכון אך ניתן לעקוף אותם בעזרת ניסוח חדשני או קידוד, וסינון אגרסיבי מדי עלול לפגוע בשימוש לגיטימי. כתוצאה מכך צוותים נאלצים לנהל סיכון שיורי במקום לחסל אותו.
גם הזיהוי קשה, במיוחד עבור מתקפות עקיפות שמסתתרות בתוכן שמשתמשים לעולם אינם בודקים. מערכות זיכרון יכולות אף להנציח הרעלה לאורך מספר שיחות, כך שהזרקה מוצלחת אחת עלולה להימשך. הגישה המציאותית היא הגנה מרובדת בשילוב עם הגבלת מה שמותר למודל לעשות, כך שגם הזרקה מוצלחת תגרום לנזק מוגבל.
הזרקת פרומפט היא סיכון האבטחה המגדיר את עידן ה-AI, מכיוון שהיא מנצלת את האופן שבו מודלים קוראים הוראות ונתונים כמקשה אחת. היא מגיעה בצורה ישירה, שבה משתמש מזין פרומפט זדוני, ובצורה עקיפה, שבה הוראות מוסתרות בתוכן שהמודל קורא בהמשך, כאשר מתקפות עקיפות הן המסוכנות והניתנות להרחבה יותר. אין תרופה מלאה, רק הגנות מרובדות והרשאות מוגבלות.
עבור משווקים ומפרסמים, המסקנה היא שתוכן נקי ומאובטח מגן על מערכות ה-AI שקוראות אותו. כדי להעמיק, כדאי לחבר זאת עם בטיחות AI ובטיחות מותג ב-AI. מקורות התייחסות: OWASP GenAI Security Project וLakera.
הזרקת פרומפט היא מתקפה שבה טקסט מתוכנן גורם למודל AI להתעלם מההוראות האמיתיות שלו ולעשות במקום זאת את מה שהתוקף רוצה. מכיוון שמודלים קוראים הוראות ונתונים באותו זרם, הוראה זדונית שמוסתרת בקלט של משתמש או בתוכן חיצוני יכולה להשתלט על המודל. היא מדורגת כסיכון האבטחה מספר אחת עבור יישומי AI.
הזרקת פרומפט ישירה היא מקרה שבו משתמש מקליד הוראה זדונית ישירות לתוך המודל, למשל בקשה ממנו להתעלם מפרומפט המערכת שלו. הזרקת פרומפט עקיפה מסתירה את ההוראה בתוך תוכן חיצוני שהמודל קורא בהמשך, כמו דף אינטרנט, קובץ PDF או אימייל. מתקפות עקיפות מסוכנות יותר מכיוון שהמשתמש לעולם לא רואה אותן ומקור מורעל אחד יכול להשפיע על אנשים רבים.
כן. אם עוזר AI קורא את הדף שלכם, תוקפים שיכולים להזריק תוכן אליו (דרך תגובות, הגשות של משתמשים, או רכיבים שנפרצו) עלולים לשתול הוראות נסתרות שמשתלטות על העוזר. שמירה על ניקיון האתר, סניטציה של תוכן שנוצר על ידי משתמשים, ושמירה על היגיינת אבטחה טובה מגנות גם על המבקרים שלכם וגם על מערכות ה-AI שקוראות את הדפים שלכם.